בלאט 1 פון 2

רעדן נישט ווי עס איז מנוקד בקרא

געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 01, 2019 1:33 pm
דורך גרשון
ס'זענען דא געוויסע ווערטער אין לשה"ק וואס זענען אריין אין דער אידישער שפראך, און זיצנדיג דארט באקוועם אסאך יארן האבן זיי אנגענומען אן אנדערן ניקוד וכדומה. איינע פון אזעלכע ווערטער איז חָלוֹם. בלעטער דורך א תנ"ך, וועסטו טרעפן כסדר חֲלוֹם, קיינמאל נישט ווי מיר פינטלען עס. ס'זענען דא נאך היבש פון דעם סארט. לכאורה קען מען עס נישט באצייכענען אלס טעות, נאר אין אידיש קומט דאס ווארט אזוי.

געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 01, 2019 4:09 pm
דורך חוח בין השושנים
גרשון האט געשריבן:'זענען דא געוויסע ווערטער אין לשה"ק וואס זענען אריין אין דער אידישער שפראך, און זיצנדיג דארט באקוועם אסאך יארן האבן זיי אנגענומען אן אנדערן ניקוד וכדומה. איינע פון אזעלכע ווערטער איז חָלוֹם. בלעטער דורך א תנ"ך, וועסטו טרעפן כסדר חֲלוֹם, קיינמאל נישט ווי מיר פינטלען עס. ס'זענען דא נאך היבש פון דעם סארט. לכאורה קען מען עס נישט באצייכענען אלס טעות, נאר אין אידיש קומט דאס ווארט אזוי.

דיין הערה איז א ריכטיגע.
בדרך צחות קען זיין אז די וועלט זאגט חָלוֹם, כדי מודיע צו זיין מ'איז נישט קיין שוטה.
נו, געדענקסט אוודאי: עתים שוטה ועתים חלים.

געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 01, 2019 9:53 pm
דורך הסרפד
גרשון האט געשריבן:ס'זענען דא געוויסע ווערטער אין לשה"ק וואס זענען אריין אין דער אידישער שפראך, און זיצנדיג דארט באקוועם אסאך יארן האבן זיי אנגענומען אן אנדערן ניקוד וכדומה. איינע פון אזעלכע ווערטער איז חָלוֹם. בלעטער דורך א תנ"ך, וועסטו טרעפן כסדר חֲלוֹם, קיינמאל נישט ווי מיר פינטלען עס. ס'זענען דא נאך היבש פון דעם סארט. לכאורה קען מען עס נישט באצייכענען אלס טעות, נאר אין אידיש קומט דאס ווארט אזוי.

דאס געהערט לכאורה צו א גאנצע סעריע פון ווערטער אויף יידיש וואס קמץ/פתח זענען זיך מתחלף, למשל די נעמן פון די אויתיות אַל"ף, סַמ"ך, דער נאמן נָחום, וכהנה וכו' (די נקודה האב איך כמדומה א מאהל געזעהן באשריבן דורך עפעס א חוקר וואס האט גע'טענ'ט אז ע"פ פיוטים און ע"פ ניקוד פון אלטע מחזורים זעהט מען אז ביי אשכנזים בזמן הראשונים איז דער חילוק צווישן קמץ און פתח געוועהן גאנץ שוואך.)

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 11:40 am
דורך גרשון
הסרפד האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:ס'זענען דא געוויסע ווערטער אין לשה"ק וואס זענען אריין אין דער אידישער שפראך, און זיצנדיג דארט באקוועם אסאך יארן האבן זיי אנגענומען אן אנדערן ניקוד וכדומה. איינע פון אזעלכע ווערטער איז חָלוֹם. בלעטער דורך א תנ"ך, וועסטו טרעפן כסדר חֲלוֹם, קיינמאל נישט ווי מיר פינטלען עס. ס'זענען דא נאך היבש פון דעם סארט. לכאורה קען מען עס נישט באצייכענען אלס טעות, נאר אין אידיש קומט דאס ווארט אזוי.

דאס געהערט לכאורה צו א גאנצע סעריע פון ווערטער אויף יידיש וואס קמץ/פתח זענען זיך מתחלף, למשל די נעמן פון די אויתיות אַל"ף, סַמ"ך, דער נאמן נָחום, וכהנה וכו' (די נקודה האב איך כמדומה א מאהל געזעהן באשריבן דורך עפעס א חוקר וואס האט גע'טענ'ט אז ע"פ פיוטים און ע"פ ניקוד פון אלטע מחזורים זעהט מען אז ביי אשכנזים בזמן הראשונים איז דער חילוק צווישן קמץ און פתח געוועהן גאנץ שוואך.)

ס'איז אינטערעסאנט וואס מיינט "גאנץ א שוואכער חילוק." ווען מ'קוקט אריין אין די ספרי המדקדקים זעט מען אז קמץ איז אן אנדערע קאטעגאריע אינגאנצן ווי פתח; ס'זענען דא בכלליות דריי קאטעגאריעס אין נקודות: קמץ, מער-ווייניגער די ליפן צאמגענומען; פתח, אפענע ליפן; און חיריק, די ליפן ברייט און צאמגענומען. די ראשוני אשכנז זענען געווען שטארק אויסגעקאכט אין דקדוק (א שטייגער רש"י, דער רשב"ם, ר"ת, אא"וו).

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 11:44 am
דורך הסרפד
קענען דקדוק כמלאך אלקים און רעדן מיט איין הברה אויס געהאלטן 100% ע"פ דקדוק איז נישט די זעלבע זאך...

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 4:46 pm
דורך גרשון
הסרפד האט געשריבן:קענען דקדוק כמלאך אלקים און רעדן מיט איין הברה אויס געהאלטן 100% ע"פ דקדוק איז נישט די זעלבע זאך...

איך האב נישט פארשטאנען. איך האב געזאגט אז ס'הערט זיך אינטערעסאנט אז די ראשוני אשכנז, וואס האבן געקענט גוט דקדוק, זאלן אויסמישן א קמץ מיט א פתח, וואס זענען צוויי אנדערע וועלטן. ובכן, וואס איז די תשובה?

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 5:15 pm
דורך הסרפד
גרשון האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:קענען דקדוק כמלאך אלקים און רעדן מיט איין הברה אויס געהאלטן 100% ע"פ דקדוק איז נישט די זעלבע זאך...

איך האב נישט פארשטאנען. איך האב געזאגט אז ס'הערט זיך אינטערעסאנט אז די ראשוני אשכנז, וואס האבן געקענט גוט דקדוק, זאלן אויסמישן א קמץ מיט א פתח, וואס זענען צוויי אנדערע וועלטן. ובכן, וואס איז די תשובה?

'אויסמישן' מיינט נישט טועה זיין, נאר רעכענען ווי גלייך, כמו מלאפום וחיריק אצלנו...

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 5:20 pm
דורך מיגו
באלאגט אפשר נישט דא אבער ס'דא וואס זאגן ביי קרי"ש למען תזגרו כדי דער למען תזכרו זאל זיך נישט הערן ווי למען תשכרו.

געשריבן: מאנטאג סעפטעמבער 02, 2019 7:58 pm
דורך גרשון
הסרפד האט געשריבן:
גרשון האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:קענען דקדוק כמלאך אלקים און רעדן מיט איין הברה אויס געהאלטן 100% ע"פ דקדוק איז נישט די זעלבע זאך...

איך האב נישט פארשטאנען. איך האב געזאגט אז ס'הערט זיך אינטערעסאנט אז די ראשוני אשכנז, וואס האבן געקענט גוט דקדוק, זאלן אויסמישן א קמץ מיט א פתח, וואס זענען צוויי אנדערע וועלטן. ובכן, וואס איז די תשובה?

'אויסמישן' מיינט נישט טועה זיין, נאר רעכענען ווי גלייך, כמו מלאפום וחיריק אצלנו...

"טועה זיין" מיינט אז מ'זאגט אנדערש ווי מ'דארף זאגן, נישט קיין חילוק ווי דו רופסט עס. אין הכי נמי, מיר זאגן נישט גוט קיין מלאפום - ס'איז נישט קיין סוד פאר סיי ווער ס'האט שוין געטון אביסל אין דקדוק.

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 5:49 am
דורך גלאזער
כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 10:57 am
דורך הסרפד
גלאזער האט געשריבן:כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

סיי 'הדס' און סיי 'חלום' קומן קיין מאהל נישט מיט א קמ"ץ אויף לשה"ק, והוא הדבר אשר דברתי...

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 11:22 am
דורך גלאזער
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

סיי 'הדס' און סיי 'חלום' קומן קיין מאהל נישט מיט א קמ"ץ אויף לשה"ק, והוא הדבר אשר דברתי...

כנראה לא הבנת, הכללים.

כי מי לך פה חתן

לא שייך נקודת חטף למלה בשם העצם, כל חטף נחטף מפני סיבה, ובאותיות גרוניות ככל המלים דלעיל לא יהי' כשו"א דעלמא רק יהי' בהארכת פתח
אם בשרשו בא עם קמץ גדול וכו' כענן ועפר.(ובעניננו, חלום כהדס וחתן שרשו מקמץ גדול, וכשבשורש הוא חולם כחודש יבוא עם קמץ קטן חדשי, ומצירי יעשה סגול)

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 11:51 am
דורך הסרפד
גלאזער האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

סיי 'הדס' און סיי 'חלום' קומן קיין מאהל נישט מיט א קמ"ץ אויף לשה"ק, והוא הדבר אשר דברתי...

כנראה לא הבנת, הכללים.

כי מי לך פה חתן

לא שייך נקודת חטף למלה בשם העצם, כל חטף נחטף מפני סיבה, ובאותיות גרוניות ככל המלים דלעיל לא יהי' כשו"א דעלמא רק יהי' בהארכת פתח
אם בשרשו בא עם קמץ גדול וכו' כענן ועפר.(ובעניננו, חלום כהדס וחתן שרשו מקמץ גדול, וכשבשורש הוא חולם כחודש יבוא עם קמץ קטן חדשי, ומצירי יעשה סגול)

הכללים ידועים, ונכונים דבריך לגבי חָתָן/חֲתַן.
אבל המציאות היא שישנם שמות עצם עם חטף! בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ אינו נסמך; אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר וגו' וַהֲדַס וגו' אינו נסמך; ולא תצמא במקראי קדש חָלום הָדס.
(ואגב - ומה תמצא עם 'הָדסה', שם לנקבה, שאינו ע"פ דקדוק כלל, אם לא שתאמר שביידיש מחלפין לפעמים פת"ח (ואפי' חטף) בקמ"ץ?)

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 11:58 am
דורך גרשון
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

סיי 'הדס' און סיי 'חלום' קומן קיין מאהל נישט מיט א קמ"ץ אויף לשה"ק, והוא הדבר אשר דברתי...

כנראה לא הבנת, הכללים.

כי מי לך פה חתן

לא שייך נקודת חטף למלה בשם העצם, כל חטף נחטף מפני סיבה, ובאותיות גרוניות ככל המלים דלעיל לא יהי' כשו"א דעלמא רק יהי' בהארכת פתח
אם בשרשו בא עם קמץ גדול וכו' כענן ועפר.(ובעניננו, חלום כהדס וחתן שרשו מקמץ גדול, וכשבשורש הוא חולם כחודש יבוא עם קמץ קטן חדשי, ומצירי יעשה סגול)

הכללים ידועים, ונכונים דבריך לגבי חָתָן/חֲתַן.
אבל המציאות היא שישנם שמות עצם עם חטף! בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ אינו נסמך; אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר וגו' וַהֲדַס וגו' אינו נסמך; ולא תצמא במקראי קדש חָלום הָדס.
(ואגב - ומה תמצא עם 'הָדסה', שם לנקבה, שאינו ע"פ דקדוק כלל, אם לא שתאמר שביידיש מחלפין לפעמים פת"ח (ואפי' חטף) בקמ"ץ?)

ריכטיג.

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 1:17 pm
דורך גלאזער
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:כמה הערות על הנושאים.
חלום בא בחטף פתח מחמת אות הגרון, במחובר, ובשאר מקומות שצריכים חטף.
ובמוכרת, ושם דבר, עם קמץ גדול, כמו הדס, חתן, וכדרך מלות גרוניית

פתח הרי הוא תולדת הקמץ גדול. ומקמצים ומפתחים המלה לפי הדקדוק. והיא הנותנת שלא לחלק ביניהם הרבה. כאשר כן הוא אצל אחב"י בספרדים בכל הנקודות שאין מחלקים, ומבטאים התולדה כפי האב.
אודות החילוק ביניהם בזמן הראשונים עיין ברבינו בחיי וירא.

סיי 'הדס' און סיי 'חלום' קומן קיין מאהל נישט מיט א קמ"ץ אויף לשה"ק, והוא הדבר אשר דברתי...

כנראה לא הבנת, הכללים.

כי מי לך פה חתן

לא שייך נקודת חטף למלה בשם העצם, כל חטף נחטף מפני סיבה, ובאותיות גרוניות ככל המלים דלעיל לא יהי' כשו"א דעלמא רק יהי' בהארכת פתח
אם בשרשו בא עם קמץ גדול וכו' כענן ועפר.(ובעניננו, חלום כהדס וחתן שרשו מקמץ גדול, וכשבשורש הוא חולם כחודש יבוא עם קמץ קטן חדשי, ומצירי יעשה סגול)

הכללים ידועים, ונכונים דבריך לגבי חָתָן/חֲתַן.
אבל המציאות היא שישנם שמות עצם עם חטף! בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ אינו נסמך; אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר וגו' וַהֲדַס וגו' אינו נסמך; ולא תצמא במקראי קדש חָלום הָדס.
(ואגב - ומה תמצא עם 'הָדסה', שם לנקבה, שאינו ע"פ דקדוק כלל, אם לא שתאמר שביידיש מחלפין לפעמים פת"ח (ואפי' חטף) בקמ"ץ?)

לא רק חתן שזה אתה רואה בקרא.. ואין שום חילוק בין זה לזה, ולא שייך מציאות נגד הכלל והאמת, והכלל לא תלוי אם מוצאים בקרא או לאו, כי רוב משקלים לא נמצאו בקרא, ונלמד מחבריהם.
ובאמת לא צריך לכלל, פשוט שאין החטף נקודה, בחלום אדבר נצרך החטף לפתח של הבית תנועה קטנה, ואין זה שם העצם לעצמו. וכן לא תאמין שמתחלף משלעצמו , אדרבה משם ראי'.
ושומע ישמע וחדל יחדל והמתעקש וכו'

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 1:31 pm
דורך farshlufen
הבנתי.

געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 03, 2019 2:07 pm
דורך הסרפד
גלאזער האט געשריבן:לא רק חתן שזה אתה רואה בקרא.. ואין שום חילוק בין זה לזה, ולא שייך מציאות נגד הכלל והאמת, והכלל לא תלוי אם מוצאים בקרא או לאו, כי רוב משקלים לא נמצאו בקרא, ונלמד מחבריהם.
ובאמת לא צריך לכלל, פשוט שאין החטף נקודה, בחלום אדבר נצרך החטף לפתח של הבית תנועה קטנה, ואין זה שם העצם לעצמו. וכן לא תאמין שמתחלף משלעצמו , אדרבה משם ראי'.
ושומע ישמע וחדל יחדל והמתעקש וכו'

חידשת כללים חדשים בדקדוק, ועל פיהם אתה מקשה...
ומה עם 'חֲלוֹם חָלַמְנוּ'? האם תפתור 'חלומו של חלמנו'?

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 6:47 am
דורך זענדל
הסרפד האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:לא רק חתן שזה אתה רואה בקרא.. ואין שום חילוק בין זה לזה, ולא שייך מציאות נגד הכלל והאמת, והכלל לא תלוי אם מוצאים בקרא או לאו, כי רוב משקלים לא נמצאו בקרא, ונלמד מחבריהם.
ובאמת לא צריך לכלל, פשוט שאין החטף נקודה, בחלום אדבר נצרך החטף לפתח של הבית תנועה קטנה, ואין זה שם העצם לעצמו. וכן לא תאמין שמתחלף משלעצמו , אדרבה משם ראי'.
ושומע ישמע וחדל יחדל והמתעקש וכו'

חידשת כללים חדשים בדקדוק, ועל פיהם אתה מקשה...
ומה עם 'חֲלוֹם חָלַמְנוּ'? האם תפתור 'חלומו של חלמנו'?

ועוד פעמים רבות בתנ"ך שחלום נפרד ולעולם לא כתוב בקמץ
ולית דין צריך בשש

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 8:33 am
דורך גלאזער
אין פלא שקצתם לא הבינו אחרי שאין מדייקים. לא כתבתי רק שמוכרת הוא אחד מהסיבות, והוספתי עוד.

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 11:34 am
דורך ביללער
מען זעהט למעשה נאך א שיינע פאר ענליכע ווערטער פון די אותיות אהח"ע וואס קומען רוב מאל מיט חטף, וועלן טאקע קומען אפאר מאל עקסטער מיט א קמץ, ווי למשל אדון, חכם, איך קען נישט פונקט די כלל ווען יא.
חוץ פון די אויבנדערמאנטע חתן, ענן, עפר, קוקט אויס עס איז יש דברים בגו. די אידישע קינדער וואס זאגן הדס און חלום האבן יא געקענט אביסל לשון קודש..

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 2:05 pm
דורך הסרפד
ביללער האט געשריבן:מען זעהט למעשה נאך א שיינע פאר ענליכע ווערטער פון די אותיות אהח"ע וואס קומען רוב מאל מיט חטף, וועלן טאקע קומען אפאר מאל עקסטער מיט א קמץ, ווי למשל אדון, חכם, איך קען נישט פונקט די כלל ווען יא.
חוץ פון די אויבנדערמאנטע חתן, ענן, עפר, קוקט אויס עס איז יש דברים בגו. די אידישע קינדער וואס זאגן הדס און חלום האבן יא געקענט אביסל לשון קודש..

עס זענען דא ווערטער וואס האבן א שוו"א אפי' אלץ נסמך אהן איין אות גרונית. אויפ'ן מינוט געדענק איך נאר 'דבש', אבער עס זענען זיכער פארהאן אנדערע.

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 2:14 pm
דורך מיגו
דער שמועס באלאנגט נישט דא, אבער דערווייל איז עס דא וועל מיר דא מעיר זיין.

איך פארשטיי נישט בדיוק די טענות ומענות דא איבער ניקוד פון חלום אבער אזוי ווי מ'האט צוגעברענגט הדס וועל איך צוצייכענען וואס איך האב געזעהן אינעם חשוב'ן קונטרס שי"ח תפלה איבער הדס שיטה אינעם זמר דרור יקרא, ברענגט ער דארט פון שו"ת מאיר נתיבים וואס איז דן אין דעם ענין.
זע
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 3:39 pm
דורך ביללער
מיגו האט געשריבן:דער שמועס באלאנגט נישט דא, אבער דערווייל איז עס דא וועל מיר דא מעיר זיין.

איך פארשטיי נישט בדיוק די טענות ומענות דא איבער ניקוד פון חלום אבער אזוי ווי מ'האט צוגעברענגט הדס וועל איך צוצייכענען וואס איך האב געזעהן אינעם חשוב'ן קונטרס שי"ח תפלה איבער הדס שיטה אינעם זמר דרור יקרא, ברענגט ער דארט פון שו"ת מאיר נתיבים וואס איז דן אין דעם ענין.
זע
http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

געוואלדיג ממש!! ר' מיגו
ברענגט ער דאך פון מכלול אז על אף וואס עס קומט על פי דקדוק טאקע בקמץ איז עס דא איינמאל ביי הדס אן אויסנאם.
מוראדיג

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 4:43 pm
דורך גלאזער
אכן, מציאה רבתי, ותשו"ח לרב מיגו, מבואר מדבריו פשטות הענין לבקיאים, מ"מ מדבריו נראה שהי' צריכים לקרוא ההדס של הד' מינים עם חטף, אבל לא נהגו כן, וכפי מה שכותב הגאון הרי שהקדמונים תיקנו האדס על פי שגרות הלשון ומזה הבינו, ולא אמרו טעות היא, וזה יסוד גדול, ואולי כיון שכבר הי' האדס בקמץ ע"כ הדס ד' מינים נמשך לזה.
גם אולי האדס בלעז גם כן פירושו כהדס דקרא באיזה לשון, כי לא ביאר איזה לעז הוא זה

גם ידוע שהמסורה מוציא מכללים, אבל מכל מקום הכלל במקומו נשאר, רק לכתוב בתנ"ך צריכים להמסורה, ולפי זה לא קשה מידי. ודוק

געשריבן: מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 4:59 pm
דורך גרשון
גלאזער האט געשריבן:אכן, מציאה רבתי, ותשו"ח לרב מיגו, מבואר מדבריו פשטות הענין לבקיאים, מ"מ מדבריו נראה שהי' צריכים לקרוא ההדס של הד' מינים עם חטף, אבל לא נהגו כן, וכפי מה שכותב הגאון הרי שהקדמונים תיקנו האדס על פי שגרות הלשון ומזה הבינו, ולא אמרו טעות היא, וזה יסוד גדול, ואולי כיון שכבר הי' האדס בקמץ ע"כ הדס ד' מינים נמשך לזה.
גם אולי האדס בלעז גם כן פירושו כהדס דקרא באיזה לשון, כי לא ביאר איזה לעז הוא זה

גם ידוע שהמסורה מוציא מכללים, אבל מכל מקום הכלל במקומו נשאר, רק לכתוב בתנ"ך צריכים להמסורה, ולפי זה לא קשה מידי. ודוק

אולי תבאר דבריך יותר, כי כעת לא הבנתי. נראה לי שזהו כלל מוצק שאי אפשר להיות נקודת חטף בשם העצם (אינני בקי, אולי זה כתוב באיזה מקום בספרי המדקדקים), ועל כן החלטת שחלום והדס צריכים להיות מנוקדים בקמץ. אבל הרי לא נמצא אפילו פעם אחת בכל המקרא כן, התאמר שכולם הם יוצאים מן הכלל בלי טעם?

גם מספר הנעתק כאן אני רואה ששם "הדס" שבמקרא הוא עם חטף פתח, ועל כן אם נמצא עם קמץ מוצאו אינו מן המקרא אלא מן לשון לעז. וזה היפוך ממה שכתבת.