זמירות לפורים

געשמאקע ארטיקלן און בילדער וכדו'

די אחראים: אחראי, געלעגער

ירא שמים

זמירות לפורים

תגובהדורך ירא שמים » דאנארשטאג מארטש 01, 2007 7:20 pm

בס"ד

זמירות לפורים


כי שכורים יצאו לדפוק בכל דלתות בתיך, הכסף יחולק בצאתך ובואך כל יום הפורים.

ריבון כל העיתונאים אדון כל הכתבים, אדון העורכים ממלך מלכי המלכים, מלך שומע תפילה. מודה אני לפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותיי על החסדים שעשית עמדי ואשר תעשה עמדי שאיני שייך (עדיין) לברנז'ה. ברוכים שיכורך הקדושים הטהורים והמסריחים שעושים רצונך. אדון היין מלך שיינות שלו, ברכני ביין ותפקוד אותי ואת חברי הגולשים ואת כל עמך בית ישראל ליום טוב שמח ומבדח. וזכיני לגלוש בפורמים ולכתוב באשכולות מתוך שיכרון גמור, והסר ממני ומכל קוראי 'כאן ניו יורק', כל מיני מעתיקים ומדליפים כי אתה הוא אף מלך הרשעים. כי נשתה היין, נציע מיתותינו (אחרי שהקאנו כל מה ששתינו), ונחליף בגדינו (נ"א – תחפושות) לכבוד יום הפורים - שיכורי האלכוהול, בואכם לפורים, ואמרו ברוך שנתן כפורים לעמו ישראל מעתה ועד עולם אמן סלה.


אשת חייל מי ימצא – זאת אסתר המלכה
בטח בה לב האחשוורוש – ובגללה הנס קרה
הזמינה את המלך והמן – ותעש כחפץ כפיה
הייתה כאוניית סוחר – ממרחק תביא דרישת שלומה
הייתה בבית הנשים כלואה – בידי הגי שנה תמימה
כפה פרסה בתפילה – שה' יציל את העם מהגזרה
לא תירא מהמן – כי בטחונה באלוקיה
נודע בשער בעלה מרדכי – בשבתו עם זקני ארץ
עוז והדר לבושו – ויצחק עד יומו האחרון
פיהם פתחו בחכמה – ותורת מגילה ציווה לקרוא אותה
רבות בנות עשו חייל – והיא עלתה על כולנה
שקר החן והבל היופי – אסתר יראת ה' היא תתהלל
נקרא ממעשי ידיה – ויהללוה במגילה מעשיה


אתקינו סעודתא דפוריא שלמתא יינה דמלכא קדישא
דא היא סעודתא דמרדכי ואסתר צדיקיא
ארורה אשת מפחידי - ברוכים מרדכי ואסתר בעדי

אזמר בשבחות – עם פה מלא בדיחות על המן הרשע שנתלה גבוה גבוה
נזמין לפה את כבודו אמדתא הרשע, יספר כבוד ברא:

רשימין וסתימין יבאר לנו מה קרה בעם עתיק יומין שנחשד בחטאים
בחתונתא דבי מלכא – במדוני פרסא לאסור וארוסה אסתר ואחשורושתא

נסיים במשפטים קצרים במילין יקרים
את סיפור המגילה אתם בוודאי כבר מכירים


כל מקדש פורים כראוי לו, כל שותה יין כדת מחללו, שכרו הרבה מאוד על פי פעלו, איש על כוסו ואיש על מאכלו,***אוהבי היין המחכים בבכורי הענבים, ביום הפורים שתו והתעלסו באהבים, גם שאו ידיכם כוסות ואמרו לחיים, ברוך פרי הגפן, המשמח לב ועיניים.***דורשי הדבש זרע אברהם אוהבו המאחרים לצאת מבית המשקה, וממהרים לבוא, שמחים ושומרו ולערוב ערובו, זה היום נתלה המן נגילה ונשמחה בו.***זכרו תורת שתייה במצוות פורים גרוסה, חרותה ליום שכרות, כחבית בין רעותיה משובצה, טהורים ישתו וישכרוה במאמר כל אשר שתה, ויחל היין מין הכד מרוב כוסות אשר שתה.***יום משה מבואו ועד צאתו, כל זרע יעקב יכבדוהו כדבר המלך ודתו, נשתכר בו ולשמוח בו בתענוג אכול ושתו כל עדת שיכורים יעשו אותו.***משוך כדיך למסוביך, חייט חורש ורוקם, נוטרי ליום הפורים שתו לשכרה להקם, שמחם בכוס שלם מאור יינך תבהיקם, ירוויון מדשן גביעך ונחל דבשך תשקם.***עזור לשותים בפורים ביום ובליל עולמים, פוסעים בו עקלקלות ומשתכרים אלף פעמים, פניהם יצהירו כאור שבעת הימים - יין חמר אהבת תמים, יין שרף שתית עולמים.


יום זה מכובד מכל הימים כי בו ישתה צדיק תמים. כל השנה תעשה מלאכתך ויום הפורים ליינך, פורים לא תעשה בו מלאכה, כי חג הוא לפרי הכרמים ראשון לבוערים וחכמים. יום זה הוא לימי שיכרון. יום משתה יום עבודת גרון, על כן איש ביינו ירון, על שני כוסות יבצעו תמימים, יום זה... אכול לביבות שתה יין עסיס, כי יין יתן לכל בו ישיש, אור פני מלך כשמן כתית, מרפה לנפש ואורך ימים,יום זה... לא תחסר כל בו ושתית ושמחת, וברכך את היין שעל השולחן ערכת. שמח גם העני במנות אשר שלחת, כי אסור בפורים פנים נזעמים,יום זה... הכוסות מספרים כבודו וגם המרתף מלא חסדו, ראו כל אלה עשתה ידו, כי משתה הוא.

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18577
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

תגובהדורך איך_הער » דאנארשטאג מארטש 01, 2007 7:24 pm

כא נאך נישט אלעס געליינט, אבער ס'זעט אויס גוט.

ירא שמים

תגובהדורך ירא שמים » דאנארשטאג מארטש 01, 2007 7:26 pm

בס"ד

קידוש לפורים

יום הפורים, ויכולו המים מהארץ וכל צבאם: ויכל לוט ביום הפורים כדו אשר שתה: וישתה ביום הפורים מכל כדיו אשר שתה: ויברך את יום הפורים ויקדש אותו: כי בו שתה מכל משקיו אשר בחר לשתות:
סברי סוררים ומורים ושיכורים
ברוך אתה מוכר פרי הגפן.
ברוך אתה אשר מכר לנו מכל יין, והשקנו מכל דבש והשכירנו בכוסותיו: ותתן לנו באהבה משקים לשמחה יין ודבש לששון, את יום חג הפורים הזה זמן שכרותינו בארבעה עשר לחודש אסור לשתיית מים, כי לנו מכרת ואותנו הרווית מפרי כרמים, ומשקי כדיך בשמחה ובששון השכרתנו. ברוך אתה מוכר משקים ומעדנים:
ברוך אתה שהשקנו והשכירנו והגמיאנו לזמן הזה.

זמירות לסעודת פורים

יום זה מכובד מכל ימים, כי בו ישתה צדיק תמים.
כל השנה תעשה מלאכתך, ויום הפורים ליינך. פורים לא תעשה בו מלאכה, כי חג הוא לפרי הכרמים:
יום זה ראשון הוא לימי שיכרון, יום משתה יום עבודת גרון, על כן כל איש ביינו ירון, על שתי כוסות יבצעו תמימים .
יום זה אכול לביבות שתה יין עסיס, כי היין ייתן לכל בו ישיש. אור פני מלך כשמן כתית, מרפא לנפש ואורך ימים.
יום זה לא תחסר כל בו ושתית ושמחת, וברכת את היין על השולחן ערכת. ישמח גם העני במנות שלחת, כי אסור בפורים פנים נזעמים.
יום זה הכוסות מספרים כבודו, וגם המרתף מלא חסדו. ראו כי כל אלה עשתה ידו, כי משתה הוא לבוערים וחכמים.

יום פורים אין לשכוח, זכרו כריח הניחוח, יין מצא בו מנוח, ושם ישתו ויחליפו כוח.

היום ישתו בני אמונים, זהירים לדבש אבות ובנים. חקוק שכרון על כל פנים, מרוב יין אמיץ כוח.
יין מצא ובאו כולם בברית יחד, נשתה ונרווה אמרו כאחד. ופתחו ופצו פה אחד, ברוך הנותן לשכור כוח.
יין מצא דיבר ביינו לוט השיכור, יום הפורים זכור ושמור. וכל כדיו יחד לגמור, חזק מותניים כבן מנוח.
יין מצא העם אשר נע בשיכר תעה, ישכור לקיים מצות שתיה. לבל יעבר בם מקרה רעה, לא יישן ויתגל באהלו כנוח.

כמה מעלות טובות למקום עלינו
אילו נהרגה ושתי ולא מלכה המלכה אסתר תחתיה- דיינו
אילו מלכה אסתר ולא קראה את המן אל המשתה- דיינו
אילו קראה אסתר את המן ולא נדדה שנת המלך- דיינו
אילו נדדה שנת המלך ולא בא המן אל החצר - דיינו
אילו בא המן אל החצר ולא הרכיב את מרדכי על הסוס- דיינו
אילו הרכיב את מרדכי ולא נפל על המיטה- דיינו
אילו נפל על המיטה ולא דיבר חרבונה - דיינו
אילו דיבר חרבונה ולא ניתלו בני המן עם אביהם- דיינו
אילו ניתן רכושם למרדכי ולא נעש(ת) נקמה בשונאים- דיינו
אילו נעש(ת) נקמה בשונאים ולא נקבעו ימי פורים- דיינו
אילו נקבעו ימי פורים ולא נצטוונו לעשות משתה ושמחה- דיינו
חסל סידור פורים כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו, כאשר זכינו לשתות בראשיתו, כן נזכה לשתות באחריתו, בין ארור המן לברוך מרדכי לא ידענו, ושם חרבונא לטוב זכרנו, לכן עשינו כאשר נצטווינו, הנה שיכרנו איתנו ופעולתנו נכרת על פנינו.
שרים: "לשנה הבאה נשתה כפליים".

אוועטאר
מאשקע
מ. ראש הקהל
תגובות: 12591
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 15, 2006 2:40 am
לאקאציע: אין די חיפוש

תגובהדורך מאשקע » דאנארשטאג מארטש 01, 2007 8:25 pm

ירא שמים: הערליך.
טאמער קומט עס פון ערגעץ, געב אן דעם מקור ביטע.
An article a day keeps the babies away

אוועטאר
סאכדעס
שר עשרים אלפים
תגובות: 20833
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2006 2:15 pm
לאקאציע: אלעמאל נאנט צו התאחדות
פארבינד זיך:

תגובהדורך סאכדעס » פרייטאג מארטש 02, 2007 11:22 am

אויב קומט עס פון ערגעץ נישט, דארף'ן עס אלע קרעטשמע מיטגלידער ארויספרינטן, און האבן ביין זיך אין טאש.

Anonymous

תגובהדורך Anonymous » מיטוואך מארטש 07, 2007 1:58 pm

ירא שמיים, כאב עס ערשט יעצט באמערקט, עס איז עכט גיט

עס איז אייגענס?? אויב יא באקימסטו א מעדאל! { נישט אויסמישן מיט נאבעל אויסצייכענוג}
אויב נישט, זאג פין ווי די האסט עס גענימען

ירא שמים

תגובהדורך ירא שמים » מיטוואך מארטש 07, 2007 2:00 pm

בס"ד

ניין עס איז נישט אייגענס אבער כ'האב נישט קיין געדולד צי גיין זיכען ווי כ'האב עס געטראפען

אוועטאר
מאשקע
מ. ראש הקהל
תגובות: 12591
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 15, 2006 2:40 am
לאקאציע: אין די חיפוש

תגובהדורך מאשקע » מיטוואך מארטש 07, 2007 2:02 pm

די עצה דערצו איז, אז גלייך ווען מ'טרעפט עס און מ'לייגט עס ארויף, שרייבט מען פון וואו ס'קומט, כדי לקיים והייתם נקיים וגו'.
עניוועי, ווען דו טרעפסט יענעם, שיק אים א שכוח אין נאמען פון די קרעטשמע יושבים.
An article a day keeps the babies away

אוועטאר
גרונם
שר חמישים
תגובות: 88
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 01, 2009 4:02 pm

תגובהדורך גרונם » דינסטאג פאברואר 10, 2009 8:08 am

קידוש לפורים
יום הפורים ויכולו השמים מספרים כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה שרה אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך ובשעריך והיה אם שמוע תשמעו לקול מצוות ה' אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום תאמצנו היום תגדלנו בימין צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת כי אתה הוא יוצרם ואתה ידע יצרם שהם בשר ודם צפרדע כינים ערוב דבר שחין ארבה חושך מכת בכורות ר' יהודה היה נותן בהם סימנים ואלו הן הצרי והציפורן החלבנה והלבונה משקל שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה זה כפרתי זה חליפתי זה היין יכנס לגרוני ואני יכנס לעולם שכולו שכרות.

נישט אייגענס! געטראפן בסיוע מר גוגל יר"ה

אוועטאר
נחת
שר העשר
תגובות: 30
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2009 1:07 pm

תגובהדורך נחת » דינסטאג פאברואר 10, 2009 6:51 pm

ירא שמים האט געשריבן:בס"ד

ניין עס איז נישט אייגענס אבער כ'האב נישט קיין געדולד צי גיין זיכען ווי כ'האב עס געטראפען

נישט קיין חילוק ווי עס שטייט, דער קרעדיט קומט זיך אויסדריקלעך פאר ירא שמים !
שטעלטס ענק פאר איך גיס אויס א זאק מיט געלט... עס זאל זיין הפקר פאר א יעדן איינעם... אבער איך גיס עס אויס אויף א באהאלטענע פלאץ ווי קיין נפש חי קומט נישט אריין...
און אזוי ליגט עס אפ יארען לאנג...
ביז א שיינעם טאג קומט אן "ירא שמים" און זאגט פאר'ן ריזען ציבור דא אין קרעטשמע:
"חברה ! עס איז דא געלט פאר א יעדן איינעם דארט און דארט" !!!
אוי וואלט מען אים באווארפען מיט שכוח'ס און מיט ;l;p- :lol: :P
דאס זעלבע דא,
איינאער מאכט זיך א זמירות פאר פורים... און ער באהאלט עס און קיינער ווייסט נישט ווי דאס איז..
יעצט קומט אפיר דער העלד פון אונזער געשיכטע "ירא שמים" און ער ברענגט עס דא אהער פאר'ן עולם, און יעדער באפאלט אים..
ירא שמים האלט דיר פעסט !!!
און איך קען דיר זאגען אזוי פיל אז אפילו דו ווערסט געוואר ווער עס האט עס געמאכט, פאצייל אונז נישט !!!
עס קומט זיך יענעם נישט גארנישט !!!
ווער עס ברענגט אריין די זאך דא אין "קרעטשמע" דער באקימט די גאנצע קרעדיט... פראטעקעלירט !!!
כעין זה געפינען מיר בדברי חז"ל:
"אין המצוה נקראת אלא על מי שגמרה"...

אוועטאר
שאץ מאץ
שר האלפיים
תגובות: 2895
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 15, 2008 5:01 pm
לאקאציע: איבעראל
פארבינד זיך:

תגובהדורך שאץ מאץ » מיטוואך פאברואר 11, 2009 9:31 am

דאס איז מיין קידוש פון מיינע יונגע יארן אלץ פ"ר, נאך איידער איך בין געווארן שאץ ומאץ

קידוש לפורים
(דער קידוש דארף געזאגט ווערן מיט די צוזאמעגעלאכטענע נוסחאות אויך)

יום השישי, ויכלו השמים, מספרים, כבודו, מלא עולם משרתיו שואלים זה, חלפתי זה תמורתי, זה התרנגול ילך לשחיטה ואני אכנס לתורה לחופה למעשים טובים, מאורות שברא אלקינו יצרם בדעת ומלמד לאנוש בינה חנינו ועינינו, תראנה מלכותיך כדבר האמור בשירה עזך על ידי דוד, מלך ישרא'ל דוד מלך ישראל, חי וקים נורא ומרום קדוש, קדוש (שפירנג) קדוש (שפירנג) קדוש ד', צבקאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב, הק'ל הגדול הגיבור והנורא קונה שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחי' מתים ברחמים ובעיני כל אדם, (אראפ גיסן פון בעכער) צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות, רבי יודא הי' נותן בהם סימינים הי' בה ואלו הם הצרי, והצפורן, החלבנה, והלבונה, משקל שבעים, שנה ואם בגבורת שמונים שנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים, לשלום, (אמן) לששון ולשמחה, לישועה ונחמה, ולפרנסה טובה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון ממלך, העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ציצית יהי מלפניך שתהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך, ד' אלקינו ואלקי אבותי להודות להלל, הללוקה הללו את שם השם יהי' שם מבורך, מעתה ועד עולם ברשות מרנן ורבנן ורבותי:
ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

אוועטאר
שאץ מאץ
שר האלפיים
תגובות: 2895
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 15, 2008 5:01 pm
לאקאציע: איבעראל
פארבינד זיך:

תגובהדורך שאץ מאץ » מיטוואך פאברואר 11, 2009 9:36 am

דומה לזה נאר אביסל ברייטער און גרעסער מיט מער נוסחאות

קידוש לפורים

יום השישי, ויכלו השמים, מספרים, כבודו, מלא עולם משרתיו שואלים זה, חלפתי זה תמורתי, זה לזה, איה, שרה אשתך כגפן פורי' בירכתי, ביתך ובשעריך, והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר, "אנכי" השם אלקיך אשר הוצאתיך מארץ, מצרים ועד הנה "ושם" נאמר, ויאמר השם אל משה דבר אל בני ישראל ויסעו, ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה, ויסעו ממקהלות ויחנו בתחת, ויסעו מתחת ויחנו בתרח, אבי אברהם יצחק ויעקב, אברהם יצחק ויעקב, אברהם יצחק ויעקב, אתיין לסעדה בהדיא דוד מלך ישרא', חי וקים נורא ומרום וקדוש, קדוש קדוש קדוש ד', צבקאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב, באהיט דיין ליב פאלק ישרא'ל פון אלעם בייזן אז דער ליבער שבת קודש גייט אז די וואך און דער חודש הזה לטובה ולברכה, לששון ויקר כן תהי' לנו כן תהי' לנו, כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא הבו גודל לאלקינו ותנו כבוד לתורה כהן כרב "יעמוד" החתן הכהן ברוך שנתן לנו תורה, צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, הק'ל הגדול הגיבור והנורא ק'ל עליון גומל, לחייבים טובות שגמלנו כל טוב, טוב לי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב, כסף נחושת, ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש, מטות מסעי דברים ואתחנן עקב ראה שופטים כי תצא כי תבא, נצבים היום, תאמצינו, היום תדרשינו לטובה, היום תתמכינו בימין, צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת, אוי אמת כי אתה הוא יוצרם ואתה יודע יצרם כי הם בשר ודם, (אראפ גיסן פון בעכער) צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות, רבי יודא הי' נותן בהם סימינים הי' בה ואלו הם הצרי, והצפורן, החלבנה, והלבונה, משקל שבעים, שנה ואם בגבורת שמונים, ומאת יום, שהם שבוע אחד ושני ימים לעומר, הרחמן הוא יחזיר לנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל: הללי'קה הללו את שם השם יהי' שם מבורך, מעתה ועד ברשות מרנן ורבנן ורבותי:
ברוך אתה השם אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

אוועטאר
שמערי בערי
ראש הקהל
תגובות: 8769
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 28, 2008 4:40 pm
לאקאציע: באַזאָטלט אינעם ראשעקאָלישן אפיס....
פארבינד זיך:

תגובהדורך שמערי בערי » מיטוואך פאברואר 11, 2009 1:41 pm

יום השישי ויכולו השמים והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך מכת בכורות, רבי יהודה הי' נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול מראש חודש תלמוד לומר ביום משתה ושמחה ושון ויקר תפארת גדולתו ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו שנאמר וזכרתי את בריתי יעקב שמע בני מוסר אביך ואל כולם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מעולם עובר על פשע שועתינו ותקשיב מנו מאמר כיום יום יעמס לנו ולבנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים כי בנו בחרת מכל עם ועם כלשונו להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון בני אדם יושבי חושך וצלמות אסירי עני ואביון מגוזלו שועת עניים אתה תקום תרחם ציון הלא תשאלי לשלום אסתר ומה יעשה בה, ובהגיע תור אסתר בת תחילה סימן יפה לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה על ישראל שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר רבי אלעזר הרי אני כבן שבעים שנה ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו, אהיי איי איי (מ'גיסט אראפ פון בעכער) אשמנו, הגדנו, גזלנו, דברנו דופי, העוינו, והרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר, יעצנו רע לא אדע מלשני בסתר רעהו גבה עיניים יושב סתר עליון בצל-צלי תרועה, כל הנשמה שנתת בי נשמתי בחמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר אור ובורא חושך, עושה שלום במרומיו הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבתינו, בימים ההם בזמן הזה... (אמן).

ברוך אתה ה אלקינו מלך העולם.... משנה הבריות (אמן).

[מיין פעדער האט אזוי שרייבנדיג געגאסן א קידוש, כ'ווייס נישט פונקטליך וואס אבער כ'האף אז ס'איז גוט...]
לעצט פאראכטן דורך שמערי בערי אום מיטוואך פאברואר 11, 2009 1:47 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
איז אזוי, עכט איז מיין חתימה:
שריי נישט אזוי הויך, מ'וועט נאך מיינען אז דו ביסט גערעכט...

אבער יעצט טויש איך מיין חתימה, צו:
https://www.dryveup.com/yoely/iVelt/

אוועטאר
איך_הער
סעקרעטאר
תגובות: 18577
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2006 6:47 pm
לאקאציע: אין אפיס
פארבינד זיך:

תגובהדורך איך_הער » מיטוואך פאברואר 11, 2009 1:46 pm

שיין שיין, באט ווען איך בין רעדי פאר קידוש אין פורים, קענעך שוין דא נישט ליינען.

לעווי
שר האלף
תגובות: 1918
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 22, 2008 12:04 pm

תגובהדורך לעווי » מיטוואך פאברואר 11, 2009 1:48 pm

איך_הער האט געשריבן:שיין שיין, באט ווען איך בין רעדי פאר קידוש אין פורים, קענעך שוין דא נישט ליינען.


די זענען געמאכט צו געבן פאר די קינדער ווען זיי ווערן א פורים רבי, ווען מען איז אליינס גרייט צו מאכן קידוש פורים דארף מען קענען מאכן אן אייגענס.
ארויף קריכט מען פאוואליע, אבער אראפ קוילערט מען זיך שנעל!

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4997
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך פאברואר 11, 2009 2:37 pm

ירא שמים'ס איז עפעס ספעציעל גוט ווייל דאס שטומט מיט די לשונות פון די זמירות נישט סתם געמאכט א פאזל, דער ארויס געבער מוז זעכער זיין א ירא שמים ;l;p-
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com
מורשת חכמי אמעריקא

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4997
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך פאברואר 11, 2009 2:40 pm

דאס איז דער לשון המחבר נאך וואס ער איז דן איבער די פארשידענע פיוטים צו זיי זענען אויס געהאלטן פירט ער אויס בזה הלשון, וראוי לכל ירא שמים לבחור בהזמירות שחברם ירא שמים, ע"כ מכתב יד
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com
מורשת חכמי אמעריקא

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24521
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג פאברואר 25, 2010 7:29 am

אביסל אלטער וויין ארויפגעברענגט פון קעלער.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אריאל
שר מאה
תגובות: 127
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 21, 2009 7:10 am

תגובהדורך אריאל » דאנארשטאג פאברואר 25, 2010 10:58 am

די זמירות זענען ווונדערבאר שיין. איצט דארף מען דא, א טאלטנטפולער קאמפאזיטאר, וואס זאל פארפאסן דערצו פאסיקע מעלאדיעס.

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 596
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

בר המדתא

תגובהדורך רב טקסט » מיטוואך מארטש 10, 2010 2:07 pm

דאס האט מען געזינגען אין שכנות'דיגן בהמ"ד.

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 596
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » מיטוואך פאברואר 09, 2011 2:14 pm

די ניגון אין די פריערדיגע תגובה איז געווארן ארויף-געלייגט פריש א שטיק צייט צוריק נאכ'ן ערהאלטן א אפדעיט פונעם מחבר שיחיה

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 596
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » דינסטאג פאברואר 28, 2012 1:50 pm

בַּר הַמְּדָתָא בְּרֹאשׁ הָקְפַּצְתָּ, לִכְבוֹד פּוּרִים מִמְּקוֹמְךָ צַצְתָּ, כְּאִישׁ נֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ יָקַצְתָּ, כֻלָּם שָׂחֲקוּ עַל מִקְרָאֶךָ.

Kitov
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 09, 2009 2:31 pm

תגובהדורך Kitov » דאנארשטאג מארטש 01, 2012 9:45 am

Where can I find a Purim Torah for my son ? he is 11 years old, Thanks
Because its good

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10551
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » דאנארשטאג מארטש 01, 2012 9:54 am

ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

Kitov
שר העשר
תגובות: 26
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 09, 2009 2:31 pm

תגובהדורך Kitov » דאנארשטאג מארטש 01, 2012 10:07 am

Thanks
Because its good


צוריק צו “היימישע קרעטשמע”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט