חודש אדר – שו"ת מליקת יונה (חלק ת')

געשמאקע ארטיקלן און בילדער וכדו'

די אחראים: אחראי, געלעגער

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

חודש אדר – שו"ת מליקת יונה (חלק ת')

תגובהדורך שמעלקא טויב » דינסטאג פאברואר 12, 2013 6:44 pm

חודש אדר – שו"ת מליקת יונה (חלק ת')

בענין ברכת המזון על בצלים מלוחים


חודש הדגים שמרבין בו בשמחה, דיצה גילה רינה וחדווה, יעלה על ראשו של ידידי המסתתר בצל הכסף בצל החכמה, בצלים ודשאים משולבים, ה"ה ידידי וכו' כש"ת מו"ה _________ נר"ו
אורו מאיר בבהיר, כאור הירח נאור, יהא זכרו לעד ולנצח זכה וטהור


אחדוש"ה באה"ר כראוי לכבוד מעלתו הגדולה וכל הנלווים אליו בימי אבלה וזעם,

אכן לא איש דברים אנכי, אבל הסתרתי פניו ביום ההוא וראיתי איש נאה ומשובח, ראשו כפז וידיו כרגליו, שכלו במנעלו והבנתו עד אין מספר, בבחינת ונחנו מה, מה העבודה הזאת. צפה והביט בכל עת מצוא באספקלריא, החור הקטן שעל שעל השלחן להמשיך הצינורות של הכלי, ויהי אומן את הצינור על מקומו הנכון על הכותל.

גנובי מים יומתקו כי הם גם גם ישתוקי, וכל העם העומדים בעזרת וכו' כולם מריחים את הריח, ואין לשער הכבוד והגדולה שעשו לו, כי על כל קרבנך במלח תקריב, ומי מלח היה פה במדותיו, והשאיר איזה גרגרים מתחת לרגלינו, ואין לנו שיור רק הריח הזה, כי לא החליף השמלה שעל הרגל זה שלש שבועות, כשטיתו הבהירה, כי אין לעבור על הג' שבועות, השבעתי אתכם באיילות השדה, כי אם תעורר פה לשוב הביתה עד אחר השבועות, בני ביתו האומללה לא ימחול לשולחני כי רק זה שלש עצרני אותו פה, ואין ברגלו להחליפו.

והשנית כי לא יעלו בחומה, כי חומת הדת נפרצה לאחרונה, ועם שן הכחול ממתיקים במים אחרונים, כי אותו עזבנו, בריך רחמנא דיהיב ליה יום מיומם, יברך יתהון ויפיש מפה עד כי לא השאיר ממנו שריד ועד נעל כי לא שכח חסדו מאביון, אולי יחוס.

הזהרו בכבודו כי בן מלח הוא, מלח מלח גזירה שוה, כי השוה אותו לכל מצורעים שבתורה, וצא נאמען יקרא לו, געב ארויס דיין נאמען בלשון המדוברת.

ואם לא תעשה כן, ויצאה חנם, ס'וועט מילא ארויסגיין, ואין כסף, ולא אשלם לך דמי בושת, כי מתחייב בבושתך את, כי אין לבוא פה במשרדינו בלי-לבוש שק, כי שק בגימ' ד' מאות, וד' מאות הוא אות ת', סוף המוות, וטוב יום המיתה מיום הלדת, ולדבר מאש ומים אין תועלת!

הקיצור, תאמין לי ידידי כי שאלתך הגיע למקומות הגבוהים ביותר, גבוה מעל גבוה, ואין גבוה אלא מעלה, ותגביה קרננו למעלה למעלה, מעלה כה הרבה שלא יגיע לאוזן אלא לקרנך, מחליף פרה בחמור את, ואזנים לכותל כיל"ח וד"ל וד"ל בדלי בדלות.

וקשה לי לענות על מענותך אם להשתמש בתבלין הנקרא בלשונם "ארעגענאו" לכאבי רגלים, ועיין ערך "סייקא מעדעצין", ותמצא שם את נפשך. מלבד שבני ביתו הצקנית אמר לי בפירוש כי הזאק שלך לא מקבל התבלין הנ"ל, ורגל המסיב אותו לא תבוא וכו', מילא שומר נפשו ירחק מהם ולא יעלו ולא ישחיתו בין רגלי אנ"ש בהתבלין הנ"ל, כי זה שייך רק לבני פצעי האוכלים בשעה שישית לפנות צהריים, כי עמך ישראל וכו', ובעד עמך רחמים שאלו.

ועל שאלתו העמוקה בדיני פירי מזונות, כי בנו הפעוט, אב מלאכה אמיתי, עשה תפוח עם מיני מזונות. הפלא ופלא פלאי פלאים, והוא חידה סתומה כי אין פותר אותו לזרעו.

וזה היה סדר הדברים: בנו לקח עגות הנעשים מקמח וחלב שנאפה באפיית "באקערמאן", ועליו הטיל חלה ממאפיית "גרינ'ס" ואמרו לו חבריו שדבר כזה, מלבד שזה "מיליכגע טשולענט" זעה גם כן בבחינת "תפוח", כי תפוח בעצי היער, והיער הוא ירוק כמו "גרינס".

ושאלתו בראשו, סליחה, ברגלו, כי ידוע לכל כי שמא קא גרים, ואם שמו תפוח, תיפח ריחו כבר וכבר אמרו וכתפוח בעצי היער כן וכו', מה תפוח זה ריחו נודף ממנו, אף עגות האלו פרירון נושרים מתוכו, וכברכתו כן טעמו, מילא שאלתו חזקה עם לברך עליו ברכת בורא מיני העץ, או בורא פרי מזונות.

והנה להשיבו מפני כסא כבודו,

האמת עד לעצמו, כי בגמ' ברכות סבר ר' יהודה כי מברכים על הירק בורא מיני דשאים, ופני הדור כפני הכלב כידוע, וכלב הוא ירק עפ"י מה שמביא מרן זצ"ל בספרו אבוה דשלום כי ירק עולה ש"י, ושי"ן יו"ד במיליאו עולה ש"פ, בחינת כיון דש"ף מדוכתיה אין בו טעמו, ולירק "סעלערעי" אין בו טעם, כי כבר נחתחה הסעלערי למען ענותם בסבלונות שמגיע אליו מדודו ר' שמעון הדר בעיר הבירה, ומילא הוא פיגול בנותן טעם, וירק ירק גזירה שווה וכו'.

היוצא לנו מכל זה כי על הדור הזה שפנינו ככלב הקרום, היה ר' יהודה מברך בורא מיני דשאים, איברא לן, כי אם היה זה על אדם יקר כמותך, כי יקר וירק מתחלף, היה צריכים להחליף הברכה, ועלינו לחקור היאך לברך והחליף וח"ו לא לשנות ממטבע שטבעו לנו חכמים, כי כל המשנה את המטבע שטבעו הוולד יתום.

ובחלומי פה במשרדי ראיתי רעיון נפלא, ואם התכוונתי לאמיתו של תורה, תבוא עלי בארכע, כי רעב אנכי.

והנה באתחזיא איתגליא לי שבע דקות שלא היה לי מה לעשות, ושבע פרות אחרות צומחות אחריהם, כי אמרנו נגזרנו, והעיד בנו הפסוק "ונחנו מה", והגידו לי מגידי אמת כי לייט ליה ר' מלח כל מאן דלא סבר כוותיה, וכי כוותיה סברי רבנן? אלא מוכרח לומר כי אוכלי תאנה היו, בבחינת "איך תאנה דיר אן", ולא הקפידו על השגעון הנורא.

א"כ בנידן דידן היו בוודאי מברכים בורא מיני משוגעים, שאין בו משום מטבע, ואין בו משום טעמא, אלא ריחא דמלתא דליתא איכא, ואין בו אלא חידושו, דומה לבת דומה כי בדומה לו, שמחדש בכל יום ויום, כי אין לך יום שאין ריחו מרובה מחברתו.

כל זה כתבתי למעשה ולא להלכה, כי אין לסמוך על הנס, והבן.

ידידו מעז, כי קשה כשאול קנאה,

פעוט המורק עליו באמת,

הק' שמעלקא טויב
בעל מליקת יונה על הלכות מים מלוחים למים אחרונים ועוד ספרים אחרים קרובה לבוא
לעצט פאראכטן דורך שמעלקא טויב אום דינסטאג פאברואר 12, 2013 6:54 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
רבניש
שר האלפיים
תגובות: 2787
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 31, 2012 4:24 pm
לאקאציע: בחלקת הרבנים...אויף אפרוה!

תגובהדורך רבניש » דינסטאג פאברואר 12, 2013 7:29 pm

ערבב ערבבתי באופן מבהיל, אין אני יכול להתאפק ולומר דעתי המצומצום, שבין השאלות ובין התשובת הם מופרך עוד לפני פליטתו מעט שלך, ועוד לפני קלטתו על הסערווער של איי וועלט, מפרכית חזקות כקליפת הבצים שלנו, ואין להם שום יניקה ומליקה כלל. בטלין ומבטלין בין בזה ובין בבא,

ובעיקור נראה מכל חלומתיך-וחזיונתיך, בהיכר ובהבהרה כשחקים המעורפלים, שתאוות האכילה בוער בקרבך ובבטניך רחמנא ליצלן... וויי ליה לחסרון קהלה שיכתיר אותך לרב ומנהיגם, ארדערס גדולות ובילס מפארים בכל חניות האכילה ודעליס יהיה מוצאיהם, וכל יום ויום יתרבה ויתרבץ על שכמם, ולעול ולמשא כבד יהיה להם ולמוקש ולשנינה!

ובהיכר דמינכרא טפי, שכל מחשבותיך מחשבתיהם של "באקערמאנס וגרינס" ענינים של גשם ורוח, מתלושש בראשוך, וכל רמזים ורזי דרזין ושמות הנרדפים של מפעלי האכילה שגור על לשונך, אפי' באמצע השינה בחלומות הלילה עלי הגיון ועלי משכבך. ובתנוריך מאפיית משך כל היום כל מיני תרגמן, ולפפוניות, ולבן שיניים אתה מלכך כלחוך השור, מן כל מנחה הבא בידיך.

ואתה בא לפסוק פסוק ומי שמך למו"ץ בקהלתינו? ובכלל פקפוק מפקק הוא כל אם השאלה בכלל נשאל ע"י מי שהוא? או השמעלקא המותיב היינו השמעלקא השואל! כמו כל ספרי שו"ת שיש להם תי"ו כראכען!

אוועטאר
וואסערפאל
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 10, 2012 9:27 pm

תגובהדורך וואסערפאל » דינסטאג פאברואר 12, 2013 8:37 pm

יצמדינו רדינו, מה הדין במליקת יונה אם יש להמולק פונגניות בצפרנים, באמת יש איזה תרופות הנמצאים בבתי מרקחת הנקרא 'פארמאצי' הנעשה מצימחים כגון כמיהן ופטריות וכדו., אבל תרופות שוא המה, ואני בער ולא אדע, האיך אנשים משלמים שקל כסף עובר לזבל פרדותיו.

גם ילמדינו כבודו הרפה, מה הדין לאנשים שהם לוקים במחלה חם-ירוק-ב (הנקרא העפעטייטעס בי לשונאים), ויש אנשים אשר לוקחים גוזלים ויונים, ושמים אותם על לוח לביהן, ומנשימים השום והבצלים לתוך פיהם של היונים בלי לאמר בני אדם, ויצאים נשמתם מתוך נשימת הירוק, השאלה: האם צריכין לברך 'על קידוש השום'?

עוד יש לי שאלות הרבה, כבודו יסלח (או ימחל נא כבודו של ניק אחר) ואינו צריך לאיצתרוצי.
על מי מנוחות ינהלנו

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך פאברואר 13, 2013 11:16 am

החרזה!

אנו החותמים מטה מוחים בהצלה על כל מן דבאי למהוי, על עמי יערימו סוד על בזיון הנורא של שר התורה, מפלפל בפלפלא חרפתא ואם סמא חריפא הנקרא בלשונם "גארליק פאודער". וקמו אנשים שאין בהם לא ריח ולא טעם של ענינים האלו, ומדברים בתוך הענין דברים שאי אפשר לשומעים בלי סטאטוס-קאופ, ומשבאו לכלל קארס באו לכלל טעות, ואין בו אלא טעותו כי רב הוא.

הכרכים הקרובים להוציא לאור על ידינו יכיל בקרבו אלפי אלפים שאלות חמורות בענין קידוש חמור בשה, ובענין ברכת על הארץ. שוב אין מקבלין שאלות בבית הרב, אין אין בית אשר אין שם מת וד"ל, ובמקום שאומרים להאריך אין קוצרין אותו מן האילן, והבן כי עמוק הוא!

הכותבים בדמע על עלבון התורה ולומדיה,

וועד להוצאת ספרי מליקת יונה
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שנאפס
שר עשרת אלפים
תגובות: 15166
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
פארבינד זיך:

תגובהדורך שנאפס » מיטוואך פאברואר 13, 2013 3:08 pm

איך מעג דא שרייבן אויף אידיש? איך שטיק מיך פאר געלעכטער
kraitchmah עט גימעיל

אוועטאר
זאלץוואסער
שר האלף
תגובות: 1736
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 20, 2012 6:41 pm
לאקאציע: אין א זאלץ וואסער מעסטל
פארבינד זיך:

תגובהדורך זאלץוואסער » מיטוואך פאברואר 13, 2013 3:10 pm

קען איינער טרענסלעיטן דעם טיעפן דיאלאג?

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10552
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » מיטוואך פאברואר 13, 2013 3:13 pm

אהההההה..... אהההההה......... יישר כח שנאפס,
איך שטיק זיך שוין זייט נעכטן נאכט, נאר אזוי ווי איך בין נישט אזוי פליסיג אין לש"ק האב איך נישט גארנישט געקענט טון דערצו, יעצט האסטו מיך געראטעוועט.....
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך פאברואר 13, 2013 4:13 pm

זאלץוואסער האט געשריבן:קען איינער טרענסלעיטן דעם טיעפן דיאלאג?


משום כבוד תורתי הרמה לא אענה לכסיל כמותו!
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

שו"ת מליקת יונה (חלק ש')

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך פאברואר 13, 2013 6:52 pm

בנידן מחלה מעש-פעטעטעס-בי ורפואתו בעז"ה


פה קרית חוצת, עיר הנופש סאראטאגע ספרינגס יע"א, בין הזיעה והאמבטי, נפרצו חומת הבריכה וכו'


לידיד בין הבתרים, מהני בני הנערים, המכניס דרך גגו מדרום, כדי לפטור עצמו מהני בני ציון היקרים, מבקשי ממונם של נדבנים, והוא בדאלער אחד ליום ומי ישיבינו, בשבע מאות ושבעים בכל יום א' וכו' וד"ל הוא, ה"ה ההולך על כותליים פשוטים במנעלים ארוכים, מים מים ירדה עינו על שבר ואוכל, לשון נופל על נופל, מסתתר בטלית שאינו ראוי לוי מו"ה וואסערפאל נרו ביום יאיר, חשרת מים עליו יבוא במהרה דידן


אחר הושטת שרביט הנהגה למי שהמלך חפץ בירוקו,

את קולך שמעתי מתוך הבקבק והנני פה מחוסר ספרים, אבל ב"ה סברה ישרה יש כאן, ובוודאי לאחר טבילה במקוה מים חמים האלו יעלה בדעתי לענות אל שאלתו העצומה, ויען שאין לי פנאי מפני הכבוד, והבן, אקצר מילי בסלע ושתוקי איי וויל טריי.

אעתיק שאלתו הרמה ממש מילה במילה בלי מציצה:

"גם ילמדינו כבודו הרפה, מה הדין לאנשים שהם לוקים במחלה חם-ירוק-ב (הנקרא העפעטייטעס בי לשונאים), ויש אנשים אשר לוקחים גוזלים ויונים, ושמים אותם על לוח לביהן, ומנשימים השום והבצלים לתוך פיהם של היונים בלי לאמר בני אדם, ויצאים נשמתם מתוך נשימת הירוק, השאלה: האם צריכין לברך 'על קידוש השום'?


ואענה חורפי דבר אחת ושתיים, כי לא נעשה כן במקומינו ליקח גוזל עם שום ובצלים, כי ידוע שיש לבצלים גוונים הרבה, וגוון אחת הוא דומה לירק, ואם ירק ירוק ירקרק והנה זה בא, מילא השאלה מעיקרא ליתא, כי פה לא נוהגים לאכול בצלים ירוקים כי יש בו משום מוליד ריחא, ולא אוחזים בני עירינו מענין מוליד, כי יש מוליד לשבח ויש מוליד לפגם, ואין אנו מניחים עצמינו בתוך ספיקות כאלו.

ואם לחשך אדם לומר לך שיש כאן בעיה שלימה, כי ידוע אמאי נקרא פרשת הסנהדרין "ואתה תחזה" ולא "לא כן" כי לא כן עושים לאמר לא כן, אלא אומרים הצעה נכונה וכו', ומע"כ עומד ומשתאה מה עושים המה מאנ"ש הנקלים במחלה האיומה הנקרא בלשונו העפעטייטעס-בי, והיו נוהגים ליטול הבצלים כהנ"ל, ואם אין בצלים אין רועה, ואם אין רועה אין צעהן, ואים אין צעהן אין צאן, ואם אין צאן איין איז ציין, ואים אין ציין אין אגרת, וחוזר חלילה כמ"פ עד שיפוצו היום ונסעו לוויליאמסבורג, ומשם חוזרים המסיעים עד שעה תריסר בלילה, וזה סתירה למה שנקרא כהיום "תקנות" ושואלים הצאן היאך לנהוג בנ"ד, והכפירים שואגים הושע-נא, נא.

וכמנהיג בחסד העולה על כולם, לא אוכל לשוב פניהם ריקנם, אלא ליקח העט והעייט בידינו, ולשוב עליהם ומי ישובינו. כי יודע לכל שהמחלה הזאת בא לאדם יען אשר לא זכר לשתות יי"ש אחר התפילה, כי אותיות יי"ש עולה ש"כ, ובמילי שי"ן כ"ף הוא עולה ת"ס, בבחינת יסור יסרנו, והאמת עד לעצמו כי הוא ג"כ סוד העיבור, ת-בוא אמ-ם ויקנ-ח ב-נה וזה קליפה עמוקה מעולם הנוגע.

והנה מה שאנו רואים כי התפשטות הגשמיות בדורינו אלה גורם לכל הדברים הנוגעים להעפעטייטעס והמסתעף, הסיבה הוא כי אין לו "אפעטיט" בלע"ז לדברים שאבותינו ורבותינו מסרו נפשם עליהם. ואציג לך ידידי דוגמה קטנה:

א. רגל של אדם לא דבר קטן הוא, זה מוליך אותו לבית המדרש ולמקום העבודה, והיתכן לזלזל ברגלו בכל יום ויום ולדרוס עליו בלי שום בושה וחרפה?
ב. מה שלא מקפידים על הרגלים, וחופפים אותו ברציחה ממש בבתי מרחצאות, זה גורם להסיר האפעטיט של כל הסביבה ועלול לגרום הרבה שברים לכמה בני אדם המציום שם
ג. מנעלו של אדם מעמיד אותו על רגליו, והיתכן ללבוש מנעלים בלי חבלים? זה עלול ח"ו להתפלץ ולהרוס כל הבנין

וכי תוהים אתם על מה זה ועל מה זה שכל כך הרבה מאחינו לובשים את מלביש העפעטייטעס ואין פוצה פיצע פצעי פצפצף שמצפצף עליהם בחימה ובלי מורא? איפה לא תגורו בדורינו? וכי תגור אתכם גר? אתמהה!

ולסיים בדבר טוב, אין טוב אלא שמן, כי שמן עולה כמנין ש"צ, ואין שליח ציבור בלא חטא, ולא בא המן אלא בשביל שנהנו מהסעודה בלא אפעטיט והיה בידם חטא, ולתקן כל זאת צריכין לסוך שמן הרבה על הבני מעיים, כך קבלתי מרבי ומורי, שמים במלח הרבה מועיל למזיקין.

ובשנה הזאת ששמן עולה בדמים יקרים, כבר דנו רבותינו המפורסמים פה אתר סאראטאגע כי מותר להחליף שמן ביין, ולסוך בו הבני מעיים, רק שיהי מלפנים, כי אין לבוא בחצר המלך בלבש שק, וידוע לכ שאותו האיש לא חלף שקו זה שלש שבועות, והולך לבית המרחץ להפיש ריחו וכו'.

ואגיד לך ידידי האמת, שמה שאין ביכולתך לפתור חלומתך לבדך והצריך לשלוח עלי הקטן, זה בא לך כי אתמול זלזלת בחלומתך כידוע, וכדי שלא לבייש אותך ברבים, לא אספר מה שאני יודע אלא ברמז סגור ומסוגר בשלשה מנעלים ({[א. ג. לרד. כשל458, ארלHGT:KH!### ואין בו אלא *&O, מילא בא לך $++*/]}).

יוודע בגיום לעינינו,
זכותך תגן עלינו,
ובעד כל אנשי שלומינו,
שמחת תמיד של בין הערביים,
לשנה הבאה בירושלים

א"ד שונא בצע,

שמעלקא המכנוה טויביש
מחבר הרבה ספרים גדולים
פה עיר ואם לא עכשיו אימתי באר סאראטאגע יע"א
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
לוי יצחק
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4205
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש דעצמבער 01, 2012 11:20 pm
לאקאציע: זאג אמר רבי בנימין...

תגובהדורך לוי יצחק » מיטוואך פאברואר 13, 2013 11:09 pm

איינער קען די נומבער פון הצלה?
א דאנק פאר אלע וואס טוען אונז אפדעיטן כסדר.

אוועטאר
וואסערפאל
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 10, 2012 9:27 pm

תגובהדורך וואסערפאל » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 1:24 am

רעבעניננו מ'צערטויגע שלופ"י, את תשובתך לא שמנתי מתוך אש ומים וגם לרבות יין ושמן, והנה: אם מעלות כבודו, הוד להבל אדמה, אם החלטת שבימנו אלה השמן עולה ביוקר יותר מיין מזוק, אם כן איכא מקום קבוע ליחש ולחוש ששמא יותר חשוב לערוך קידושא רבה על כוס של שמן, ולא סתם שמן אלא השמן פוירסט קלאסי (הנקרא: עקסטער ווערדזשן),

ואינו צריך כבודו הראפאקאדזש לחוש שמא יטפטפטפטפ שמן על הדיוקנא הקלושה שלו שארוך יותר מיד הגולם-יד-החרות (הנקרא: סטעטיו אוו ליבערטי), שאדרבה, זה יוסיף מחול לחולם, על יקר תפארת ערך קטניותו, והכל, וזה כולל: כל הגולם כולו, בחצוצורות קאטשעניוננו, ועוד שאר ירקות מאגאזינוננו, היוצאים מאמצע דפוס המכביש חולין על טהרת האקאקאש, הכל יהיו פונים כאיש אחד וכבחור שתים אל מכוון אחד, נגד הכרך המוקף מהרים וגבעות מ'האנטערס ו'טענעסוויליא, החונה אצל אילוני ראש-עגול (ובלשונם: ראונד-טאפ) ו'המקום הידועה לחוה"מ אוחז, מקום של רפת בקר וצאן ו'זיברעס, (מלפנים: קאטצקיל געים פארם), וגם לרכות שאר מקומות אטראקציאות, (כגון אנשים רוכבי הסוסים הקופצים על ראשי הגדרים, הנקרא: איני זוכר כעת) אבל הכל הוא כקליפת השום נגד השכן טוב שלהם, שמשם שואב ושואף המים ברואים טופח ע"מ להטפיח, וגם לרבות ה'פחמים מרחצאים (הנקרא: שוועבל בעדער), שעליהם אמר הרב הק' מסאקמאר, שהם מועילים לבריות כמו רבי, שזה תלוי באמונה, עכ"פ נחזור חלוצים לעניננו, כל עינינו תליות אל מול עבר צארטויגע מים-חיים.

לכן כבוד הרב יתחיל לעשות קידוש (בימי הפורים, כמובן) על כוס של ארבעים מלא על כל גידותיו של שמן, ואם כבוד הרב חושש על בתי המעיים שיתהפך לבריכה של שמן (כהדגשתינו: די גאנצע מאגן שווימט אין אויל...), יש לזה שני עצים מכליותינו, האחד: שרבינו ישתה וויסקי שהיה שרוי בחביות של עצים שכבר ספג יין ישן נושן (ובזה יוצא בפישוט ידים וקרנים המצוה של: חייב אינוש, וכו. 'בפוריא' ואם יהיו כל המשקים בטלים, יין לא בטל, על כל פרציף, עד י"ב חודש, שכן ימלאו, וכו. וכו.).

וזה דחוק קצת, שנקרא הערמה, כלישנא דקרא, ואשר יבוא וכו. 'בערמה', אבל המעלה יתירה בזה, שהאוויסקי מראהו כמראה השמן עקסטער ווערדשן.

או יש עצה שני', שהרבנית 'טויבעלע די צעדרייקעת' יקח את השמן של הארבעים סאה, ויעשה מהן קוגעל גדול מאוד מאוד, לכל קהילא קדישא הדיים, והוואט החשרות של צרטויגע יכשרו התנורים הגדולים של הבית-לבן...? ושם יאפו האקיגל הגדול.

ובשבם הביתה לסרטויגע בחזרה, הם יכולים (בוודאי אם רבינו ישכים) לעשות הפסקה לנפוש קצת בעיר ההיסטאריע הנקרא 'וואודרידזש', לאכול קצת קיגעל שם, וגם ליתן שבח ותודה שם להבעלי בתים של חדש-גבעות ביעים (הנקרא: ניו-בערג עגג) על הסתפקותם ונדבותם ביצים מבית חרושת שלהם לצורך הצרטויגע קיגעל הכי גדול מאד (ובוודאי ביום אחד מן הימים, יהיה מוכנס בגינת-ווארלד-רעקארד, להקיגעל הגדול בעולם).

ובאמת ידי שוליים יוצר ידי שינוייהם, ולכן כבודו הרמה יכול להתענג בימי הפורים הבא לטובה בכוס מלא על גידותיו של וויסקי, ובחתיכה הראוי' לכבד הבית הרחם בפשטידא שמינה, וגם לרבות בשר ודגים וכל מטעמים, לרבות 'טשיקען-פיסלעך (בלי פונגניות),
על מי מנוחות ינהלנו

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 9:22 am

כבוד הרב וואסערפאל שחי',

מכתבך נתקבל בבית הרב בשמחה העולה על גדותיו, והרב צווה למסור להמבשל "נאך דעם וואסער קוקגל תיכף ומיד", ואף כפל השיעור לשמונים סאה שמן, כי אמר שמרומז בזה סוד נורא "הפח נשבר", ואין לפעוט כמונו לבוא במסתרים, אבל כבודו וודאי ישיגו ויאנחו.

גם צווה כבוד הרב למסור למע"כ כי אין לו עליך שום תערומת על זה שקראת להרבנית צערדרייקעת', ובלשונו "געט איבער אז ס'איז קיין שום גוזמא ניט".

הכותב בפקודת הקאקאש,

פה קרית חוצת וועסטשעסטער/טאאפעקוואר/ביתו של הנשיא לשעבר יר"ה,

ירוחם זאלצבערג

העומד לשרת בקודש בבית טשיז קעיק מייערן רבינו לאורך זאקן טובים
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
זאלץוואסער
שר האלף
תגובות: 1736
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 20, 2012 6:41 pm
לאקאציע: אין א זאלץ וואסער מעסטל
פארבינד זיך:

תגובהדורך זאלץוואסער » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 9:30 am

א עקסטער פעקל צייט איז פארלוירן געגאנגען. ווער עס האט עס געפונען זאל זיך מעלדן!

שמעלקא קוק איבער טאמער דעם פעקל וואס דו האסט האט א נאמען און קער עס אים לבעליו

אוועטאר
חושים בן דן
שר חמש מאות
תגובות: 606
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 01, 2009 10:25 pm

תגובהדורך חושים בן דן » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 11:38 am

כמדומה לי, שכ"ק מרן רבינו מ'מים-הזידונים-הנפולים הי' נהג לאכול פשטידא שלנו (אייער-נעכטיגע, באידיש. אווער-נייט, בלע"ז) ובאם כבודו לא ימשך דרכו אני יהי' מוכרח לצוות את בני ואת בתי אחרי לעשות משכנתא משכן העדות על כבוד הרב, כי זה כל האדם, ורבינו נ"ע (בעך) מסר נפשו בעד הפשטידא הזה כידוע משנות הזעם.

החותם ביד חזקה ובזרוע נטוי ובמורא גדול.
חב"ד. (חמור בלי דעת)
נו"נ להר' לבן הארמי
רעיון אויף די פרשה - חתום חתמתי ואני יודע מה הוא

אוועטאר
וויכטיג מאכער
שר עשרת אלפים
תגובות: 19587
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 12, 2008 6:21 pm
לאקאציע: צווישן טרעק 4 און טרעק 5.

תגובהדורך וויכטיג מאכער » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 12:33 pm

פלאי פלאים, הפלא ולעפלעך, משיגע מעטארע! די חברה דא זענען עפעס אנבעליוועבל! זינט שמעלקא איז אראפגעפאלען ביים וואסערפאל, איזער מיר געווארן רבניש, און ס'ווערט א לאקשן קודש געמויזעכטס!

פארפארלן, דער שמעלקא טויב... כ'מיין טויג...
הכונו ל'מעמד אדיר איום אסיפת ה''ניקס'' לטוהר המחנה!!!

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 6:28 pm

וויכטיג, כ'בעט דיר ברחמים, גיי ארום זאג פאר יעדען אין אונזער עידזש אז שמעלקא טויג יא, אקעי, די דענקסט אין חדר ווי דער רבי האט מיר געשלאגן אין יעדער האט געלאכט? יעצט האסטו!

(ביי דע וועי, פיכטיג מאכער פלעגט זייער אסאך דראמען מיט די האנט אויפ'ן טיש, זעמיר געזיצן איינס לעבן צווייטן, פאם פאם פאם פאם פארא ראם וכו', אוי איז געגאנגן א רויעך!)
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
וואסערפאל
שר חמש מאות
תגובות: 532
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 10, 2012 9:27 pm

תגובהדורך וואסערפאל » דאנארשטאג פאברואר 14, 2013 8:18 pm

זאלץוואסער האט געשריבן:א עקסטער פעקל צייט איז פארלוירן געגאנגען.

אוי, יו-בעט.
על מי מנוחות ינהלנו

אוועטאר
מכה בדופן
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 07, 2012 6:21 pm
לאקאציע: נעבן וואנט

תגובהדורך מכה בדופן » פרייטאג פאברואר 15, 2013 10:42 am

ווכען קומט ארויס דער ספר?

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10552
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » פרייטאג פאברואר 15, 2013 10:48 am

מכה בדופן האט געשריבן:ווכען קומט ארויס דער ספר?

די עמערדזשענסי אגענטורן האבן עס געלייגט אויף האלד זיי לאזן עס נישט ארויסגעבן, זיי זאגן אז זיי האבן שוין גענוג ארבעט מיט די אייוועלט מעמבערס און זיי קענען זיך נישט ערלויבן זיך צו דארפן ספראווען מיט די אלע מענטשן וואס וועלן קויפן דעם ספר.
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מאנטאג פאברואר 18, 2013 12:10 pm

סוגיא: על כל קרבנך תקריב מלח


(ביום ו' תרומה העל"ט נקראתי למסור שיעור לחברי חבורת מוקרי תורה פה עירינו קאוועטשהאז יע"א, ואמרתי לא אמנע טוב מבעליו וכו' כי אמר אכפרה פניו במנחה במעריב אינעם קליינעם שטיבל)


מרשות הודי ותפארתי רבי ומורי נשמתו ליידן זכותו עלי תחל,

מורי ורבותי,

קודם דארף מען ארויסברענגן איין זאך,

לא איש דברים אנכי, אים בין נישט און איך וועל נישט זיין קיין מענטש פון ווערטער. אין מיין לעגסיקאן איז נישטא קיין ווערטער מענטש, מילא קען איך זיך נישט אונטערנעמען א זאך וואס איך ווייס נישט.

ואידך, אויב איר זוכט א שידוך, ווארט נישט אויף די לעצטע געלעגנהייט, ווייל כבר היה לעולמים און ס'איז נאכדעם געווען עגמות נפש, מילא ווען איר גייט אריין אין רעסטעראנט און איר זעהט א פיצא, די קעז רינט מיט די אויל ביינאזאם, שטייט נישט אין די זייט, זייט נישט קיין עומד, געגאנגן זאל זיין!

ווען איר גייט אדורך גאטליב'ס אויף ראבלינג און איר זעהט א ווארשטל זיך דרייען דארט אויפ'ן גלגל החוזר, געדענקט: נאר א מלאך איז א עומד, שטייט נישט אין א זייט, געגאנגן זאל זיין, אריין דערמיט!

אזוי קען מען רעדן כהנה וכהנה, ויכלו הזמן ואינדערהיים האט מען נישט געהאלטן פון דעם, מילא וועלמיר מקצר זיין און גיין גלייך צו ענין פארוואס מיר זענען זיך צוזאמגעקאמען היינט דא.

כ'וועל בעטן אנטשולדיגט זיך מיר, משום כבוד מלכות וויל איך זאגן אפאר ווערטער אינעם לשון המדוברת, דא איז עס אונגאריש.

פיפעל און דזשענטעלמענס,

פליז טעיק א מאמענט און קאנגרעדזשולעיט די האנארבעל דיסטינגוויטשט גרופ אוו פיפעל הו אר גיווינג אוועי דער לייוועס פאר דער מאני ענד פאוער.

פליז סטענד אופ ענד קלאטש וויט יור הענדס פאר די וואן מען בענד מיסטער דאגלעס פאנטייטען!!! (כאן עשו כל הנאספים תנועת משונות שאין לתארו פה במקום קדוש)

אלסאו, פליז גיוו א הענד פאר דע מען הו איז בעהיינד בארס נאו פאר מיס-יוזינג פובליק מאני, באט ווי סטיל ניעד טו אוט-קוועטש טו הים א אפרישיעשאן פאר עווערי טינג הי איז נאט דאינג טו אז בעד, דיס איז מיסטער פינע קאלעראדא פראם אהייאו מאסס. (גענוג געווען די קלאטשעריי)

ועכשיו שכבר יצאנו ידי חובותינו לשלום המלכות, אפתחה פי אתוניו בדרוש ותנחומים על הסוגיא העמוקה שלומדים פה בכולל גאליציע "על כל קרבנך תקריב מלח".

האמת אגיד אז איך האב זיך נישט פארגעקוקט גארנישט, כי לא אמרנו לי מי יהיה השומעים, עמי הארצים או תלמידי נחמים, ואין אנו יודעים עד מה העבודה הזאת לכם ולא לא כי הקהה את שיניו לא כתיב כאן כי אם תוציא אותו מרשת זו טמנו לי, ואין אתם מבינים מה זאת!

עכ"פ, כשנתלו המודועות עבור השיעור, בא אצלו אברך חשוב מאד, והציג לי שאלה עמוקה, הפלא ולעפעלע, וחשבתי להאריך אפי על השאלה הזאת.

אעתיק לשונו הנאנח:

רעבע, מה זאת ועל מה זה, וואס פעלט עס טאקע אויס, זאלץ אויף די אפענע וואונדן, איז דאס נישט איבערגעטריבן? איז דאס נישט א בחינה פון אין עונשין אלא אם כן מזהירין?

ואענה להראצער הנ"ל בשפה רפה, כי אין לא מושג בענין הנ"ל, כי מה לו ולמלח בשעה שאין למלחו ישראל כלום?

אלא משום שלא לבייש את מי שאין לו דעת לשאול, ושאינ יודע לשאול כבר אמר הרבי בקראלי את פתח לו, אציגה נא לו אשר איתי היום יום על קשיותו הנאה לו, וזה החלי.

ידוע לכל הקושיא ששאל מרן מגראבצע על מאמרם "אין מרדכי יעקב נושא אשה בלי שברים", כי מרדכי יעקב הוא אותיות מ"י י"ב העולה ס"ב, ושבר הוא בראך, העולה כ"ב, תוסיף ארבעה יודן, כי שני המחותנים והמחתעניסטעס העולה מ', ויחדיו משולבים לסמך בית, חושבנא דידן כחושבנא נצח.

ואם רוצים ליהות חכם למעלה, מקשים מהו דווקא מרדכי יעקב וכל העולם אמאי שייר דהאי שייר?

ובאמת צריכין לשאול שאלה כזאת לשלשה רועי צאן, מלח ומאן יימר, ואולי לצרף בצירופי דזנבים גם את הרב השוכב געלעגער בלע"ז, כי הוא הוא העושה דברי לחש ונחת לכל העם הנמצאים פה, והדברים עתיקין, ואולי הם בכובד ראשם יעלו עלינו סברה ישרה ונאה.

(המשך יבוא כשאלך רק עוד פעם, כעת, חזרה לעבודה הקשה לענות אלפי הדופקים על לשכת הרב)
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
פליגל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3832
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג סעפטעמבער 04, 2009 1:27 pm
לאקאציע: ביים פענסטער

תגובהדורך פליגל » מאנטאג פאברואר 18, 2013 12:15 pm

יאפ קוקט טאקע אויס ווי א יונה נאכן מליקה.
נאט אייך א גרינע...


אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10552
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » מאנטאג פאברואר 18, 2013 12:23 pm

רבונו של עולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איינער דערשטיקט מיר!!!!!!!!!!!!!!!!!

ומי יבוא בסוד קדושים אשר רבים חללים הפילו פור הוא הגורל אשר לפני שמעלקא ווייסט איין באשעפער וויאזוי איך האב אריינגעבלאנדזשעט אינעם פשעטל!
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10155
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » מאנטאג פאברואר 18, 2013 12:35 pm

מה זאת ועל מה זאת, למליקה שתי בנות אמתלאי בת כרנבו וכלתה זרש, ובא חרבונה והפך הקערה על פיה, ואתה על במותימו תדרוך, ופרך היונה ולא יספה שוב אליו.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
זאלץוואסער
שר האלף
תגובות: 1736
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 20, 2012 6:41 pm
לאקאציע: אין א זאלץ וואסער מעסטל
פארבינד זיך:

תגובהדורך זאלץוואסער » מאנטאג פאברואר 18, 2013 2:19 pm

אמרתי "קי" אני אדבר ואני עניתי "גוט מועד"

הרב שמעלקא חטפת נרבון עתיק (נערוון אטאקע בלע"ז) ולא שמעת אל הדכטור שהזהרך שלא תשכח הקדורים ביתה כי לבסוף ידע כל קהל כי אתה פעלטו (עס פעלט דיר בלע"ז). ואתה בחכמיך הרבים עמדת לחם בעת צרות צרורותם ראפטשו את דינם וכאפטו את התפילין והלכת לשוהל בלי הקדורים.

וכאן הבאן שאהל (דער טרעין פייפט בלע"ז)

הכרייזי אתה? (ביזטו פאררוקט בלע"ז?)

מה אתה טינק (וואס טראכסטו בלע"ז)

יבוא יונה וכל הקהל הקודש יצמיחו פראים על הפרא אדם ויתאדם פניו כפני החמה בימי יהושע.

ע"כ ברבבותינו נצא לבקש מכבודו הראלעקאסטער ליליך אל המים ולשתות כמה מינוטן רצופות מבלי לבלוע ומבלי למלוק, עד שיבוא המים אל החור השלישי שעל האפיים ויחרי אף בין השיניים.

אוועטאר
פארדינט
שר האלף
תגובות: 1391
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 28, 2009 10:53 am
לאקאציע: אויפן טראוועי

תגובהדורך פארדינט » מאנטאג פאברואר 18, 2013 2:37 pm

אוי רבונו של עולם!!!!!!
ס'טוטמען דא???
חאחאחאחאחאחאחא!!!!!!!!!!
פארוואס האבעך עס? איימינוט, ווער זאגט כאבעס? אה! אז כא'פארדינט מסתם האבעכעס...!!!


צוריק צו “היימישע קרעטשמע”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: yeah, יצחק ראזענפעלד און 18 געסט