פדיון הבן - עיונים ודיונים

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
פויער
שר האלף
תגובות: 1036
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג דעצמבער 21, 2007 8:30 am
לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט

פדיון הבן - עיונים ודיונים

תגובהדורך פויער » דאנארשטאג מאי 29, 2008 7:10 pm

וועגן פדיון הבן
אין ספר פרי צדיק לסעודת פדיון הבן - אות א
ושמעתי בשם הרב הקדוש ר"מ זצוק"ל שאמר בשם רבותינו הקדושים זצוקללה"ה דסעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות והמכוון שיכולים לתקן בו מה שמתקנים על ידי פ"ד תעניות עיי"ש
ער ברענגט עס בכלל נישט פון של"ה הק'
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6685
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » פרייטאג מאי 30, 2008 10:16 am

פויער האט געשריבן:וועגן פדיון הבן
אין ספר פרי צדיק לסעודת פדיון הבן - אות א
ושמעתי בשם הרב הקדוש ר"מ זצוק"ל שאמר בשם רבותינו הקדושים זצוקללה"ה דסעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות והמכוון שיכולים לתקן בו מה שמתקנים על ידי פ"ד תעניות עיי"ש
ער ברענגט עס בכלל נישט פון של"ה הק'
שעכוח הרב פויער.
איך האב איינמאל געהאט געוויזען דעם שטיקעל ר' צדוק פאר א פראמינענטער רב וואס האט אמאל ביי א פדיון הבן זיך נישט איידעל אויסגעדרוקט וועגען די פ"ד תעניתים בשם דער של"ה. ער האט דענמלטס געזאג אז עס איז בכלל נישט דא אזוי אזאך. זיין שפראך האט מיך זייער פארדראסען.

איך האב איהם דערנאך געוויזען אז עס שטייט יא, נישט בשם דער של"ה, אבער אן אויסגעראכטער זאך איז עס נישט!
לעצט פאראכטן דורך scy4851 אום פרייטאג מאי 30, 2008 10:23 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
the SCY is the limit

אוועטאר
שמערי בערי
ראש הקהל
תגובות: 8769
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 28, 2008 4:40 pm
לאקאציע: באַזאָטלט אינעם ראשעקאָלישן אפיס....
פארבינד זיך:

פדיון הבן - פ"ד תעניתים

תגובהדורך שמערי בערי » דינסטאג נובעמבער 25, 2008 1:38 am

scy4851 האט געשריבן:א סעודת פדיון הבן איז אוויא פ"ד תעניתים. דער שדי חמד זאגט שוין אז עס שטייט און ערגעטץ נישט

בנוגע דעם ענין פון פ"ד תעניתים, וויל איך מעתיק זיין מספר אילנא דחיי, פרשת במדבר, וז"ל:

ויקח משה את כסף הפדיום, אמר דודי הק' זצ"ל מנעשכיז (בעסה"ק תולדות יצחק) שהעולם טועים במה שיאמרו שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן נחשבת כפ"ד תעניתים נמצא באיזה ילקוט או מדרש, שאין נמצא כזה בשום מקום, רק הוא נובע מאמרי פיו של אביו, הוא אא"ז הקוה"ט מוהר"ם זצ"ל מנעשכיז זי"ע שאמר שבכל התורה כתיב כסף הפדיום ורק כאן כתיב כסף הפדיום, שהוא אותיות פ"ד יום לרמז ע"ז. וכו' עיי"ש.
איז אזוי, עכט איז מיין חתימה:
שריי נישט אזוי הויך, מ'וועט נאך מיינען אז דו ביסט גערעכט...

אבער יעצט טויש איך מיין חתימה, צו:
https://www.dryveup.com/yoely/iVelt/

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6685
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » דינסטאג נובעמבער 25, 2008 2:27 pm

שמערי בערי האט געשריבן:בנוגע דעם ענין פון פ"ד תעניתים, וויל איך מעתיק זיין מספר אילנא דחיי, פרשת במדבר, וז"ל:
... רק הוא נובע מאמרי פיו של אביו, הוא אא"ז הקוה"ט מוהר"ם זצ"ל מנעשכיז זי"ע

און פרי צדיק פון ר' צדוק הכהן פון לובלין זצ"ל סוף פרשת בא איז דא עטליכע בלעטער 'לסעודת פדיון הבן'
ער ברענגט דארט אויך בשם ר"מ מנעשכיז זי"ע,
אזוי וויא שמערי האט מעתיק געווען פונעם אילנא דחיי
the SCY is the limit

אוועטאר
מאקאווער
שר חמש מאות
תגובות: 953
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

דרינגענד געזיכט א פשט אין א שווערער אבן עזרא אויף פדיון הבן

תגובהדורך מאקאווער » זונטאג מאי 16, 2010 7:50 am

דער אבן עזרא ברענגט א דיעה אז די מקור פון ה' סלעים ביי פדיון הבן לערנט זיך פון די פסוק
במדבר פרק ג פסוק מה
קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי יְקֹוָק:

און דער אבן עזרא רופט זיי אן מכחישים מיטן טענה אז ביי די לוויים איז דאס געווען א באזונדערע מצוה און סהאט קיין שייכות ניט מיט פדיון הבן. נאר די טעם פון ה' סלעים ביי פדיון הבן איז אזוי מקובל.
אט איז אן אויסצוג פונעם לשון הראב"ע
אבן עזרא במדבר פרק ג
קח את הלוים פעם אחרת, כאילו אמר כאשר תקח את הלוים יהיו העודפים פדוים, ונסמכה מלת פדויי אל המספר, וכמוהו רבים יש מכחישים אמרו מזה נלמוד, כי פדיון כל בכור חמשת שקלים. ואינה ראיה, כי זאת מצוה בפני עצמה, והאמת דברי קבלה:
לכאורה איז דא שווער א מוראדיקע קשיא
ווייל די מקור פון ה' סלעים פאר פדוין הבן איז א בפירושע פסוק אין פרשת קרח
במדבר פרק יח
וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:

קען איינער מסביר זיין וואס דער אבן עזרא וויל דא?

מיר האבן גאר גאר א הערליכן פשט קודם לאמיר פרובירן צו א צווייטער ק'ען זיך דא אנייצע גיבן.
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » זונטאג מאי 16, 2010 10:28 am

טאקע א שטארקע קשיא.

באמת איז א מחלוקת הראשונים פון וואו מ'ען לערנט ארויס מצוות פדיון הבן לדורות. לרמב'ם מבכור בניך תתן לי, לרש"י מן ופדויו מבן חדש וגו'.

אולי תלוי בטעם הענין.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

לאטצי
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 20, 2010 10:01 pm

תגובהדורך לאטצי » מיטוואך יוני 02, 2010 7:45 pm

נו מיר ווארטן שוין צו הערן.....

פינטעל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 22, 2009 5:41 pm

תגובהדורך פינטעל » מיטוואך יוני 02, 2010 8:02 pm

לאטצי האט געשריבן:נו מיר ווארטן שוין צו הערן.....

לאטצי
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 20, 2010 10:01 pm

תגובהדורך לאטצי » מיטוואך יוני 02, 2010 9:15 pm

שוועמל האט געשריבן:טאקע א שטארקע קשיא.

באמת איז א מחלוקת הראשונים פון וואו מ'ען לערנט ארויס מצוות פדיון הבן לדורות. לרמב'ם מבכור בניך תתן לי, לרש"י מן ופדויו מבן חדש וגו'.

אולי תלוי בטעם הענין.

איך האב היינט געקוקט און רמב"ם און ער ברענגט אראפ די פסוק ופדוי מבן חדש..

לאטצי
שר מאה
תגובות: 153
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 20, 2010 10:01 pm

תגובהדורך לאטצי » דאנארשטאג יוני 03, 2010 12:16 pm

איך האב היינט געמאכט א SEARCH אויף אוצר החכמה און עס איז ארויף געקומען עטליכע תירוצים. רוב ענטפערן די תירוץ. ונראה דהתם כתיב ופדויו מכן חודש תפדה "בערכך" כסף חמשת שקלים ומשמע דהיינו לבן חודש שערכו לגבי דיני ערכין הוא חמשת שקלים אמרה תורה דגם לענין פדיון הבכור דינו חמשת שקלים ולפי זה היה אפשר לומר שהיכא שנפדה בהיותו יותר מבן חמש שנים יהיו דמי פדיונו כמו דמי ערכו לגכי ערכין ומנלן שפדיונו הוא חמשת שקלים..ועל זה היו שחשבו ללמוד מכאן לכל בכור אף למעלה מבן חמש שנים שדינו הוא רק ה' שקלים ולא יותר דכמו שבפדיוןהלויים אף שהיו יותר מבן חמש שנים פדיונם היה רק חמשת שקלים כמו כן כל בכור גם כשהוא יותר מבן חמש שנים פדיונו חמשת שקלים ועל זה אמר האבן עזרא שאין מכאן ראיה כי זאת מצוה בפני עצמה והרי זה מדברי קכלה שאין צריך יותר.

אוועטאר
פייווישעל
שר חמש מאות
תגובות: 573
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 22, 2010 3:04 pm
לאקאציע: איפה פייוויש

תגובהדורך פייווישעל » מאנטאג יוני 18, 2012 6:40 pm

קען איינער ארויף לייגן א בילד פין די אמעריקאנע מטבע וואס מנוצט פאר פדיון הבן'ס
איך האב אפאר זילבערנע מטבעות אפשר קען עס נוצען
איפה פייוויש?

דא בין איך

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

ספרים על פדיון הבן

תגובהדורך סיגוט » דינסטאג יוני 19, 2012 7:48 pm

וזה החילותי:
לקוטי פינחס-מהרה"ג ר' פנחס זעליג שווארץ ז"ל

אוועטאר
פייווישעל
שר חמש מאות
תגובות: 573
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 22, 2010 3:04 pm
לאקאציע: איפה פייוויש

תגובהדורך פייווישעל » דינסטאג יוני 19, 2012 9:30 pm

איז דעיס די מטבע וואס מנוצט?
צוגעלייגטע
31zz34wP56L._SL500_AA300_.jpg
31zz34wP56L._SL500_AA300_.jpg (14.52 KiB) געזעהן 3020 מאל
איפה פייוויש?

דא בין איך

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » מיטוואך יוני 20, 2012 12:03 am

פייווישעל האט געשריבן:איז דעיס די מטבע וואס מנוצט?

יא
וויפיל קאסט היינט א שטיקל? אין מיינע צייטן האב איך באצאלט כמדומה $20 א שטיקל.

אוועטאר
ליסקא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 265
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 24, 2009 9:13 am

תגובהדורך ליסקא » מיטוואך יוני 20, 2012 5:56 pm

ווייסט איינער אויב דער אבי הבן מעג עסן אין דעם טאג וואס מען מאכט דעם פדיון בעפאר ער איז מקיים מצות פדיון ?

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » מיטוואך יוני 20, 2012 6:55 pm

ליסקא האט געשריבן:ווייסט איינער אויב דער אבי הבן מעג עסן אין דעם טאג וואס מען מאכט דעם פדיון בעפאר ער איז מקיים מצות פדיון ?

לכאורה איז עס אזוי ווי שופר וואס מפירט זיך נישט צו קידוש מאכן
קען זיין אויב די חיוב פדיון איז הערשט נאכמיטאג אולי מעג מען יא עסן

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » מיטוואך יוני 20, 2012 7:04 pm

עניני פדיון הבן בספרי עצי התמרים
אבני צדק חיו"ד סימן קכ"ב וקכ"ו
קדושת יו"ט (מהדורת עצי תמרים) בליקוטים עמ"ס פסחים, והדרכות והנהגות בחיו"ד הל' פדיון הבן, ושו"ת סימן כ'
חידושי תורה -ארץ ישראל-פ' בלק- דרוש לסיום פסחים (במהדו"ת הוא תורה האחרונה של הכרך קרח-בלק)
חידושי תורה -פתיחות - פ' בחוקותי - דרוש לסיום פסחים
שו"ת דברי יואל חלק אהע"ז סימן קיח אות כ"א
ועיין בפתחי שערים
מהר"א ט"ב -ימים נוראים תשס"ז-בדרשת שבת שובה פלפול בסוגיא דתופס לבעל חוב
לעצט פאראכטן דורך סיגוט אום דינסטאג יוני 26, 2012 8:03 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

אוועטאר
פייווישעל
שר חמש מאות
תגובות: 573
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 22, 2010 3:04 pm
לאקאציע: איפה פייוויש

תגובהדורך פייווישעל » דאנארשטאג יוני 21, 2012 2:08 am

איך האב עס געקויפט אויף איבעי פאר $182
זילבער קאסט היינט $32 א אונס איך האב באצאלט $36 נישט געפערליך
איפה פייוויש?

דא בין איך

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5566
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דאנארשטאג יוני 21, 2012 10:42 am

היינט צופרי האב איך געלערענט סימן מו דארט רעדט די טורי זהב וועגן א ברכה אשר קדש עיבר במעי אמו וואס מען מאכט ביי פדיון הבן, אזוי ווי איך האב ב"ה א בת תחילה סימן יפה, בין איך נישט באקאנט מיט דעם, ווייסט איינער וואס די מנהג איז? זענען דא כהנים וועלכע מאכן דעם אשר קדש עיבר במעי אמו?
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5566
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דאנארשטאג יוני 21, 2012 10:44 am

סיגוט האט געשריבן:
ליסקא האט געשריבן:ווייסט איינער אויב דער אבי הבן מעג עסן אין דעם טאג וואס מען מאכט דעם פדיון בעפאר ער איז מקיים מצות פדיון ?

לכאורה איז עס אזוי ווי שופר וואס מפירט זיך נישט צו קידוש מאכן
קען זיין אויב די חיוב פדיון איז הערשט נאכמיטאג אולי מעג מען יא עסן


פארוואס זאגסטו אז די חיוב איז נאר נאכטמיטאג?
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » דאנארשטאג יוני 21, 2012 3:00 pm

שאינו יודע האט געשריבן:
סיגוט האט געשריבן:
ליסקא האט געשריבן:ווייסט איינער אויב דער אבי הבן מעג עסן אין דעם טאג וואס מען מאכט דעם פדיון בעפאר ער איז מקיים מצות פדיון ?

לכאורה איז עס אזוי ווי שופר וואס מפירט זיך נישט צו קידוש מאכן
קען זיין אויב די חיוב פדיון איז הערשט נאכמיטאג אולי מעג מען יא עסן


פארוואס זאגסטו אז די חיוב איז נאר נאכטמיטאג?

טאמער מען רעכנט ל' שלימים

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

תגובהדורך ביקסאד » מיטוואך יולי 04, 2012 1:48 am

עס גייט מיט א חשבון פון א געוויסע צאהל שטונדע, (דענק יאך נישט אצינדער די גענויע צאהל).

מילא אפילו אין פודין בלילה, אבער אויב די צייט איז אן געקומען במשך דעם שב"ק שטופט מען עס עפ"ר נישט אף אויף זונטאג.
ועמך כולם צדיקים

אוועטאר
סיגוט
שר חמש מאות
תגובות: 525
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 18, 2011 11:11 am
לאקאציע: אין מארמאראש

תגובהדורך סיגוט » מיטוואך יולי 04, 2012 7:34 pm

דא האט איר א העתק פון ספר לקוטי פינחס ס"ק נח בענין זה
צוגעלייגטע
1.JPG
1.JPG (24.5 KiB) געזעהן 2930 מאל
2.JPG
2.JPG (29.07 KiB) געזעהן 2930 מאל

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6685
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מיטוואך יולי 04, 2012 7:47 pm

סיגוט האט געשריבן:
שאינו יודע האט געשריבן:פארוואס זאגסטו אז די חיוב איז נאר נאכטמיטאג?

טאמער מען רעכנט ל' שלימים

דער מנהג איז פודה זיין נאכמיטאג. אויסער ערב שבת ויו"ט וואס דענמאלטס איז מען פודה פארמיטאג.
the SCY is the limit

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דאנארשטאג יולי 05, 2012 6:16 am

שוין א לאנגע צייט איז מיר שווער א הערה
אויב ל"א פאלט אויף שבת שטייט אז מען מאכט דעם פדיון הבן נאך שבת
הגם אז מען וואלט געקענט מאכען דעם פדיון פרייטיק אז עס זאל חל זיין אויף שבת
שרייבט דער תרוה"ד אז מען קען נישט וועגען די ברכה ווייל ווען וועסטו מאכען די ברכה
מיין שוועריגקייט איז אז מיר טרעפען נישט אז די ברכת המצוות זאל זיין אויף די חלות פון די פעולת המצוה
נאר זי גייט אויף די מעשה גרידא
אויף דאס וואס דער מענטש טוט
ממילא אויב אזוי איז די מעשה מצוה דער קבלת הקנין וואס ער מאכט פרייטיק
איז פארוואס מאכט ער נישט די ברכה דעמאלס?
וצל"ע טובא...
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט