מילי דתמיהי

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
צייט שטיפער
שר האלף
תגובות: 1707
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 17, 2016 12:50 pm
לאקאציע: וואו נישט וואו...

תגובהדורך צייט שטיפער » מאנטאג סעפטעמבער 16, 2019 1:59 pm

ווי ווערט געברענגט די הלכות פון טמא ווערן די הענט, ווי למשל ביים אנרירן די שיך, שטרימפ, און אזוי אויך וועגן זיך אפרייבן?

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלף
תגובות: 1910
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג סעפטעמבער 16, 2019 2:01 pm

קיקיון האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:פארוואס קען נישט 'תמנו' זיין טייטשט ווי ביי 'האם תמנו לגוע'?
חסדי ה' כי לא תמנו - די חסדים פון ה' אז מיר האבן זיך נישט געענדיגט.
כפירוש השני ברש"י איכה, ולקח טוב, ואבן עזרא בפירוש הראשון, ואלשיך

איך האב דא נישט געטראפען וואס די צייכענסט צו

אבן עזרא: "תמנו - כמשמעו, או הנו"ן תחת חסרון הכפל". האב איך נישט פארשטאנען זיינע ווערטער?
אלשיך: "אך חסדי ה' מפאת עצמו היה מה שלא תמנו לגמרי. וכמו שמה שלא כלינו היה בחסדו יתברך, כן אבטח שישוב להרבות להיטיב, כי גם שכלו זכות אבות לא כלו רחמיו"
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוראייניקל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 445
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 21, 2019 9:05 am

תגובהדורך אוראייניקל » מאנטאג סעפטעמבער 16, 2019 2:06 pm

צייט שטיפער האט געשריבן:ווי ווערט געברענגט די הלכות פון טמא ווערן די הענט, ווי למשל ביים אנרירן די שיך, שטרימפ, און אזוי אויך וועגן זיך אפרייבן?

שו"ע או"ח סי' ד' פון סעיף י"ח און ווייטער עי"ש ובנו"כ.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13520
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג סעפטעמבער 16, 2019 2:46 pm

חוח בין השושנים האט געשריבן: אבן עזרא: "תמנו - כמשמעו, או הנו"ן תחת חסרון הכפל ". האב איך נישט פארשטאנען זיינע ווערטער?
אלשיך: "אך חסדי ה' מפאת עצמו היה מה שלא תמנו לגמרי. וכמו שמה שלא כלינו היה בחסדו יתברך, כן אבטח שישוב להרבות להיטיב, כי גם שכלו זכות אבות לא כלו רחמיו"

קען זיין אז די האסט יא פארשטאנען תחת חסרון הכפל אבער איך נישט

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלף
תגובות: 1910
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג סעפטעמבער 16, 2019 2:48 pm

בפשטות מיינט עס אז היות 'תמו' קומט מיט א מ' מודגשת, קען מען אנשטאט דעם שרייבן תממו אדער תמנו.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

נערוועזער חכם
שר העשר
תגובות: 29
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 10:29 pm
לאקאציע: אין איינער פין די ד' עולמות,אצילות, בריאה,יצירה,עשיה,

תגובהדורך נערוועזער חכם » פרייטאג סעפטעמבער 20, 2019 10:01 am

געזען אין רש"י מסכת סוכה ל"ו ע"ב
אינמיטן די עמוד ער זאגט עפעס וועגן פדוין הבן
אין ער ציפייערט זיך דארט פירט אויס "והאמר כן רשע הוא"
ווייסט איינער פשט?איינער האט מיר געזאגט אז עס האט א סיבה,נאר ער געדענקט שוין נישט
די זעהסט מייו בלוט גייט מיר איו קאפ אריין,טא פארוואס קריכסטו אויף מיינע געהירן מיט אזאנע לאגנזאמע טריט?

אוראייניקל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 445
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 21, 2019 9:05 am

תגובהדורך אוראייניקל » פרייטאג סעפטעמבער 20, 2019 10:22 am

נערוועזער חכם האט געשריבן:געזען אין רש"י מסכת סוכה ל"ו ע"ב
אינמיטן די עמוד ער זאגט עפעס וועגן פדוין הבן
אין ער ציפייערט זיך דארט פירט אויס "והאמר כן רשע הוא"
ווייסט איינער פשט?איינער האט מיר געזאגט אז עס האט א סיבה,נאר ער געדענקט שוין נישט


http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=14517
עי"ש ותמצא נחת.

מארמאראש
שר מאה
תגובות: 171
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 05, 2016 8:57 am

תגובהדורך מארמאראש » זונטאג סעפטעמבער 22, 2019 11:42 am

נערוועזער חכם האט געשריבן:געזען אין רש"י מסכת סוכה ל"ו ע"ב
אינמיטן די עמוד ער זאגט עפעס וועגן פדוין הבן
אין ער ציפייערט זיך דארט פירט אויס "והאמר כן רשע הוא"
ווייסט איינער פשט?איינער האט מיר געזאגט אז עס האט א סיבה,נאר ער געדענקט שוין נישט


עי' כפות תמרים סוכה ל"ד:
קויפט & פארקויפט נייע/גענוצטע אייטעמס nyebaytrader@gmail.com

נערוועזער חכם
שר העשר
תגובות: 29
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 10:29 pm
לאקאציע: אין איינער פין די ד' עולמות,אצילות, בריאה,יצירה,עשיה,

תגובהדורך נערוועזער חכם » פרייטאג סעפטעמבער 27, 2019 7:00 am

אוראייניקל האט געשריבן:
נערוועזער חכם האט געשריבן:געזען אין רש"י מסכת סוכה ל"ו ע"ב
אינמיטן די עמוד ער זאגט עפעס וועגן פדוין הבן
אין ער ציפייערט זיך דארט פירט אויס "והאמר כן רשע הוא"
ווייסט איינער פשט?איינער האט מיר געזאגט אז עס האט א סיבה,נאר ער געדענקט שוין נישט


http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=14517
עי"ש ותמצא נחת.

מיין פילטער בלאקט עס!
די זעהסט מייו בלוט גייט מיר איו קאפ אריין,טא פארוואס קריכסטו אויף מיינע געהירן מיט אזאנע לאגנזאמע טריט?

קעדילעק
שר חמישים ומאתים
תגובות: 362
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2018 3:31 pm

תגובהדורך קעדילעק » פרייטאג סעפטעמבער 27, 2019 9:24 am

עפעס געדענק איך אז רש"י באציט זיך אויף די צדוקים

נערוועזער חכם
שר העשר
תגובות: 29
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 10:29 pm
לאקאציע: אין איינער פין די ד' עולמות,אצילות, בריאה,יצירה,עשיה,

תגובהדורך נערוועזער חכם » פרייטאג סעפטעמבער 27, 2019 9:36 am

קעדילעק האט געשריבן:עפעס געדענק איך אז רש"י באציט זיך אויף די צדוקים

יא עס האט זיך מיר געפענט די לינק, גיי דארט אין זע וואס זיי ברענגן אראפ.
די זעהסט מייו בלוט גייט מיר איו קאפ אריין,טא פארוואס קריכסטו אויף מיינע געהירן מיט אזאנע לאגנזאמע טריט?

!want to be good
שר חמישים ומאתים
תגובות: 403
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 06, 2019 5:48 am

תגובהדורך !want to be good » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 7:28 pm

על ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 04, 2013 7:15 pm

רש"י במסכת סוכה (לה,ב ד"ה הרי יש בה) כותב בדין תרומה, וז"ל,
אבל פדיון אין לה להיות ניתרת לאכילת ישראל, והאומר כן רשע הוא.

והדברים מתמיהים עד מאוד מהיכי תיתי יהא איסור להעלות על דל שפתיו אפשרות הפדיון של תרומה, ומהי הרשעות שבעצם האמירה הזאת, וכפי שכתב בספר כפות תמרים לעיל (לד,ב ד"ה ואפשר), וז"ל, ואפשר כשנדקדק מ"ש רש"י והאומר כן רשע הוא וכי מי שטועה בדין ואומר דתרומה יש לה פדיון יקרא רשע לא יקרא אלא ע"ה, ויעו"ש מה שתירץ בזה.

ובשו"ת הר צבי (אה"ע סי' כט) יישב בהמצאה חריפה, ואלו דבריו, 'וכעין זה אמרתי בסוכה [דף ל"ה ע"ב] גבי יש בה היתר אכילה וכו', שכתב רש"י שם [ד"ה הרי] וז"ל, אבל פדיון אין לה [לתרומה], והאומר כן רשע הוא, עכ"ל. והדברים מתמיהים, דלענין מה כתב רש"י שהאומר דיש לתרומה פדיון רשע הוא, ומה שייך לקרותו רשע על דברים בעלמא. ואמרתי לבאר קצת על פי מה שכתב רש"י לעיל [שם ד"ה שמכשירה] וז"ל, ואסור לגרום טומאה לתרומה דכתיב משמרת תרומתי, אמר רחמנא עשה להם שימור, עכ"ל. ולפי זה אף בגורם יש סברא לומר דעובר על משמרת תרומתי, דעל כל פנים הא אין זה שמירה. ולפי זה, האומר דיש לתרומה פדיון הרי גורם שגם זר יאכל את התרומה, ונמצא דהאומר דיש לתרומה פדיון עובר על משמרת תרומתי, ולכן באמירתו לבד הוא רשע דאין זה שמירה'.

והנה בשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' כה) גם עמד בדברי רש"י אלו, וכתב 'ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון, ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י [בעל האור שמח] כונת דברי רש"י הנ"ל למה דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון, וזה שכתב רש"י דהאומר כן הוא רשע, והוא מתוק לחיך נבון. ובס' קו"ס על משניות במקומו נעלם ממנו כל זה'.

חיזרתי למצוא היכן מפורש בפסיקתא שכך אומרים הצדוקים, וכן האם נמצא כזאת באיזהו מקומן בשם רבינו ה'אור שמח', והעליתי חרס בידי.
נישט פארגעסן! די שומר ישראל איז אונזער'ס א נאנטע קרוב!

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 9:00 pm

!want to be good האט געשריבן:חיזרתי למצוא היכן מפורש בפסיקתא שכך אומרים הצדוקים, וכן האם נמצא כזאת באיזהו מקומן בשם רבינו ה'אור שמח', והעליתי חרס בידי.

איך האב נישט קיין ענטפער אויף די צוויי שאלות: א. פסיקתא. ב. אור שמח. אבער א הערה האב איך יא, און עס קען זיין א וויכטיגע.

אינעם תשובה אין אפרקסתא דעניא שטייט אזא לשון:

ובדברי רש"י התמוהים בסוכה ל"ה ע"ב ד"ה הרי יש בו היתר אכילה, שמסיים "והאומר כן רשע הוא". עי' בכפות תמרים דל"ד ע"ב ד"ה ואפשר כשנדקדק, ובהגהות מהרש"ם שם בדברי נכדו הרה"ג רמ"י שליט"א מש"ב. ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון, ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י [בעל האור שמח] כונת דברי רש"י הנ"ל למה דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון...


דער דרוקער האט אנגענומען מיט א פשטות אז מען רעדט דא פונעם 'בעל האור שמח'. אבער לדעתי האט ער א טעות געהאט.

די תשובה איז געשריבן געווארן נישט פאר שנת תרצ"ב, היות ער ברענגט אראפ דעם ספר הגהות מהרש"ם אויף ש"ס, וואס איז געדרוקט געווארן אין סאטמאר אין יאר תרצ"ב.

פריער אינעם זעלבן תשובה ברענגט ער אויך אראפ פון שו"ת ישכיל עבדי, וואס איז געדרוקט געווארן אין ירושלים תרצ"א. אזוי אויך האט מען געדרוקט דעם חבצלת השרון אין תרצ"א.

פון דאס וואס ער שרייבט הגאון מדווינסק נ"י, איז מוכח אז דער דווינסקער רב האט נאך געלעבט בעת די תשובה איז געשריבן געווארן. דאס מיינט, נישט פאר שנת תרצ"ב. דער אור שמח איז אבער נפטר געווארן ד' אלול תרפ"ו!

ממילא איז פשוט אז ער מיינט דערביי, נישט דעם אור שמח, נאר דעם ראגאטשאווער גאון, וועלכער איז נפטר געווארן י"א אדר תרצ"ו. ער איז אויך זייער בארימט געווען מיטן טיטל 'הגאון מדווינסק נ"י'. קומט אויס אז די תשובה איז געשריבן געווארן צווישן שנת תרצ"ב און תרצ"ו.

דער חבצלת השרון איז נפטר געווארן כ"א סיון תרצ"ז, ממילא באקומט ער אויך א ברכת החיים.

מיטן שרייבן אדמו"ר שליט"א מקאסוב מיינט ער נישט זיין רבי דער לקט עני, וועלכער איז נפטר געווארן ו' תמוז תרפ"ה, ווייל ער שרייבט דאך 'שליט"א', נאר ער מיינט זיין ממלא מקום רבי חיים (נספה בשואה).

עס איז מאדנע אז אין דעם תשובה האבן די דרוקערס צוגעלייגט [בעל האור שמח] נעבן 'הגאון מדווינסק נ"י', כאטש ער איז אוועק אין תרפ"ו. און אינעם זעלבן תשובה ווען ער ברענגט 'ששמעתי בשם הגה"ק ז"ל מבעלזא' לייגן זיי צו [מרן מהרי"ד]. און דער מהרי"ד מבעלזא איז נפטר געווארן כ"ב חשון תרפ"ז. קומט אויס א קאמישע זאך: אויפן אור שמח שטייט 'נ"י' און אויפן בעלזער רב 'ז"ל', כאטש דער בעלזער רב איז אוועק שפעטער!

לויט דעם, איז א שאד צו זוכן אין די ספרים פונעם אור שמח, עפעס וואס מען זאגט נאך פונעם ראגאטשאווער גאון.
לעצט פאראכטן דורך קאטשקע אויפן וואסער אום מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:03 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7179
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 9:57 pm

קאטשקע דו נעמסט מיר ארויס פון די כלים...

#וואאאאף
דביה תחדי נפשא

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:05 pm

זע איך יעצט אין אוצה"ח פורום אזוי (ההדגשות שלי):
מיללער האט געשריבן:ליתר דיוק, האפרקסתא דעניא הביא ששמע מהאדמו"ר מקאסוב (בעל לקט עני) שהגאון בעל חבצלת השרון מטורנופול כתב בספרו דאיתא בפסיקתא שהצדוקים אומרים שיש לתרומה פדיון וזה שכ' רש"י שמי שאומר כן הוא רשע, ואח"כ כתב לו האדמו"ר מקאסוב שכן כתב גם האור שמח. (כמה אומר דבר בשם אמרו נמצא כאן, הפלא) האם ניתן למצוא את דברי הפסיקתא או לכה"פ דברי האו"ש בפנים?

איך האב אויף דעם אפאר הערות:

א. ווי ערקלערט אויבן, איז דאס נישט דער לקט עני.

ב. דער קאסובער רבי און דער חבצלת השרון האבן נישט קיין שייכות מיטן פשט וועגן די צדוקים. ער ברענגט נאר אזוי פיל: "ומפי אדמו"ר שליט"א מקאסוב שמעתי כונה נפלאה בלשון רש"י הנ"ל בשם הרב הגאון מטרנופול שליט"א בספרו שו"ת חבצלת השרון", און ער זאגט נישט וואס די 'כונה נפלאה' איז. דאס קען מען אבער אליין זען אין חבצלת השרון חלק א, נאך די הקדמה דף ז ע"ג ('כדי למלאות הגליון').

ג. דער קאסובער רבי האט אים גארנישט געשריבן בענין זה, נאר "ואח"כ חזר הרה"ג השואל נ"י וכתב לי ששמע בשם הגאון מדווינסק נ"י...", דער 'הרה"ג השואל' איז רבי יוסף שווארץ מח"ס גנזי יוסף, ויצבר יוסף, עורך וילקט יוסף, ועוד.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7179
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:20 pm

וואו איז רבי יוסף שווארץ דער שואל?
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25779
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:27 pm

חמרא טבא האט געשריבן:קאטשקע דו נעמסט מיר ארויס פון די כלים...

#וואאאאף

שטארקע הערות

איך זעה אז בשנת 2016 האט שוין איינער משער געווען דארט אז מרעדט פונעם ראגאטשאווער און נישט פונעם אור שמח

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=286305#p286305

הרב קאטשקע, אפשר שרייבט איר עס צו דארט אין אוצר החכמה? דער עולם וועט הנאה האבן

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:42 pm

חמרא טבא האט געשריבן:וואו איז רבי יוסף שווארץ דער שואל?

אין אפרקסתא דעניא הנ"ל (חלק ב סי' כה).
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:45 pm

מיללער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:קאטשקע דו נעמסט מיר ארויס פון די כלים...

#וואאאאף

שטארקע הערות

איך זעה אז בשנת 2016 האט שוין איינער משער געווען דארט אז מרעדט פונעם ראגאטשאווער און נישט פונעם אור שמח

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=286305#p286305

ייש"כ פארן צוצייכענען! למעשה זע איך אז יענער האט א ספק, אבער יעצט איז עס לכאורה אויפגעוויזן געווארן קלאר.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7179
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:49 pm

קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:וואו איז רבי יוסף שווארץ דער שואל?

אין אפרקסתא דעניא הנ"ל (חלק ב סי' כה).

אה ווייל אויף אוצה״ח פעלט אפאר בלעטער ובתוכם די ערשטע בלאט פון סי׳ כה
דביה תחדי נפשא

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 10:52 pm

חמרא טבא האט געשריבן:
קאטשקע אויפן וואסער האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן:וואו איז רבי יוסף שווארץ דער שואל?

אין אפרקסתא דעניא הנ"ל (חלק ב סי' כה).

אה ווייל אויף אוצה״ח פעלט אפאר בלעטער ובתוכם די ערשטע בלאט פון סי׳ כה

אויך באמערקט. אין היברו-בוקס פעלט עס אויך.
אין בר-אילן איז עס דא.
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7179
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 11:16 pm

מספר עובדות והנהגות לבית בריסק חלק ד׳
טאקע דער ראגאטשאווער אבער בשם א תוספתא נישט א פסיקתא
צוגעלייגטע
2A6BBA49-0418-4040-AE52-826689A01F3A.jpeg
2A6BBA49-0418-4040-AE52-826689A01F3A.jpeg (374.92 KiB) געזעהן 1304 מאל
דביה תחדי נפשא

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » מיטוואך דעצמבער 25, 2019 11:19 pm

חמרא טבא האט געשריבן:מספר עובדות והנהגות לבית בריסק חלק ד׳
טאקע דער ראגאטשאווער אבער בשם א תוספתא נישט א פסיקתא

א שיינע מציאה! ייש"כ!
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

קאטשקע אויפן וואסער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 373
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 25, 2017 12:20 am

תגובהדורך קאטשקע אויפן וואסער » פרייטאג דעצמבער 27, 2019 1:19 pm

אויבן האב איך געברענגט א פלאץ וואו מען זאגט נאך א ווארט בשם דעם אור שמח מדווינסק, כאטש עס געהער באמת צום ראגאטשאווער גאון מדווינסק.

יעצט האב איך באגעגנט א פארקערטע מעשה. אין קובץ קול תורה, תשי"ט, ווערט געברענגט א ווארט בשם דעם ראגאטשאווער גאון, און באמת קומט עס פון אור שמח הלכות ברכות פ"ב הי"ד.

קול תורה.JPG
קול תורה.JPG (190.81 KiB) געזעהן 1214 מאל
"גם שכלנו מתת אלקים הוא ואיסור גמור לצערו" (הג"ר ישראל משה חזן, איי הים על תשובות הגאונים - שערי תשובה, סי' קפז הערה כח).

אוועטאר
חמרא טבא
שר שבעת אלפים
תגובות: 7179
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » פרייטאג דעצמבער 27, 2019 2:04 pm

עי׳ ספר שלמת יוסף סי׳ ד אות ג וואו דער ראגאטשטאווער גאון ערווענט עס
דביה תחדי נפשא


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 9 געסט