איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

געצל
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 21, 2007 2:10 pm

איבער גיין אין מקוה יעדן טאג

תגובהדורך געצל » מיטוואך נובעמבער 21, 2007 5:05 pm

איך האב געזעין אין מאור ושמש פרשת אמור אז ער זאגט ווי חשוב עס איז מקפיד צי זיין אויף טבילת עזרא, אבער ער רעדט נישט פין יעידן טאג גיין אין מקוה.
אויך געהערט פין די בית אהרן (קרלין) אז עס זאל נישט אריבער גיין 3 טעיג אן א מקוה.
מיין שאלה איז צי וויסט עימעצער א מראה מקום פין א פריעדיגע, נאך פין די תלמידי בעש"ט אדער פין תלמידי המגיד אז זיי האבען געזאגט צי גיין יעידען טאג אין מקוה?
(פין שפעיטערדיגע צדיקים האב איך געטראפען)
ישר כח.

לאקשען ברעט

תגובהדורך לאקשען ברעט » מיטוואך נובעמבער 21, 2007 6:02 pm

ס'דאך פיהל מיט מעשיות פין פריערדיגע צדיקים וואס זענען יעדען טאג געגאנגען ברעכען די אייז
אין זיך געטובל'ט מיט מסירת נפש אין די אייז קאלטע וואסער
אין אז מען רעדט שוין פין מקוה וויל איך דא בעטען פין אלע מקוה יודען מען זאל נישט אריין לייגען קיין קלארין אין די מקוה
עס איז נישט געזונט אין עס איז נישט באקוועם אין עס איז דא בעסערע וועגען צי האלטען זויבער די מקוה
לייגט מער נישט ארייין דעם שעדליכען כעמיקאל
שקויעך

געצל
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 21, 2007 2:10 pm

תגובהדורך געצל » מיטוואך נובעמבער 21, 2007 6:07 pm

די שאלה איז יעידען טאג

אוועטאר
cano
שר האלפיים
תגובות: 2323
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 5:25 pm

תגובהדורך cano » מיטוואך נובעמבער 21, 2007 10:03 pm

עס זיכער אז מקוה מטהר, און עס איז זיכער אז א מקוה איז מוסף קדושה(כידוע והובא במט"א און נאך א סך ספרי קודש), און לכאורה איינער וואס האט אינטערנעט, קען נישט דערלייגען פון א הוספות טהרה.
דיסקליימער: ווען איך מאך א ספעלינג טעות, איז דאס נישט דיירעקט, עס פשוט א טעות.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » דאנארשטאג נובעמבער 22, 2007 4:18 am

בעל התניא אין לקוטי תורה (פרשה תבא דף מג עמוד ב,ג) שרייבט:

והנה קודם התפלה צריך כובד ראש שהוא המרירות על שאין בחי' ישראל לי ראש מאיר בו בגילוי מחמת עונותי עברו ראשי. וזהו בחי' כובד ראש והיינו שיבא לידי הכנעה והשפלות ופחיתות עצמו במוח בידיעה היטב וא"צ שיהיה בלב דוקא, ולא כמו שסוברים העולם שקודם התפלה יוכל להיות טמטום הלב כי א"א להיות בשחרית קודם התפלה כמשארז"ל אידלי יומא אידלי קצירא שהחסד מתעורר בבקר דאברהם. וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה א' מקוה וכמו שמצינו במשנה ספ"ח דיומא מה מקוה מטהר. והנה הרי"ף פ"ג דברכות ותר"י כתבו בשם רב האי דלא בטלו טבילת בעל קרי אלא לד"ת אבל לתפלה צריך טבילה ואע"ג דאנן לא קיי"ל כן כמ"ש בש"ע מ"מ כתב תר"י שלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה.
ויש לומר קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה והוא ע"פ גירסת הירושלמי במשנה סוף מסכת סוטה הטהרה נטלה את הריח. וכן בגמרא דידן בסוטה (דמ"ט א') מורחינא ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך. הרי דבחינת ריח דוקא נמשך מענין הטהרה והוא משום כי ענין טומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים ועל כן שייך הטהרה דוקא לענין הריח שהוא ג"כ בחינת מקיף כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. והנה הקרבנות נקרא ריח ניחוחי. וכתיב וירח ה' את ריח הניחוח. ובזה יובן מארז"ל פרק הניזקין שנכנס לו יתוש בחוטמו. והיינו מדה כנגד מדה לפי שהחריב בהמ"ק וביטל הקרבנות שהיו בחי' ריח ניחוח להקב"ה וכתיב ותהלתי אחטם לך ועמ"ש בד"ה באתי לגני בענין אריתי מורי. והנה התפלה היא במקום קרבנות והיא ג"כ בחי' ריח ניחוחי ולכן אמרו לבעל החוטם אני מתפלל כמ"ש בזח"ג (נשא ק"ל ע"ב). וכיון שכן לכן צריך לזה טהרה כנ"ל שהטהרה שייך לבחינת ריח. וריחא דחנוניתא זהו כענין לבעל החוטם אני מתחנן. וע"כ לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה ועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו' יעו"ש. הב' צדקה כמו ר"א יהיב פרוטה כו' בצדק אחזה פניך מפני שיש קטרוגים על האדם ודנין אותו אם ראוי לכנס להיכל ממ"ה הקב"ה בתפלה וצדקה תציל כו' וצדקה תרומם גוי ועמ"ש סד"ה וארשתיך לי.

און מסתימת לשונו משמע אז דאס איז שייך צו יעדער תפילה יעדן טאג.
די וואָר הענגט אויף א האָר

געצל
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 21, 2007 2:10 pm

תגובהדורך געצל » דאנארשטאג נובעמבער 22, 2007 2:12 pm

געוואלדיג!
ישר כח ערנסטער.

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » מוצ"ש נובעמבער 24, 2007 3:46 pm

געצל, ברוכים תהיו. :wink:
די וואָר הענגט אויף א האָר

צדיק מושל
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 1:34 am

תגובהדורך צדיק מושל » זונטאג יולי 13, 2008 9:38 pm

בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.

הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.

ליפא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 485
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 06, 2007 2:22 pm
לאקאציע: מחשובי אנ"ש

תגובהדורך ליפא » מאנטאג יולי 14, 2008 12:29 am

איך האב נאר געהערט אז דער הייליגער ראפשיצער האט נישט ליב געהאט [און פלעגט אפשפעטן פון פרומע אינגעלייט] די וואס גייען מער ווי איין מאל א טאג אין מקוה

עס איז זיכער דא פון פריערדיגע, פאר'ן בעש"ט, גרויסע ענינים און קלאר ארויסגעשריבן, בפרט פון אריה"ק ותלמידיו אז פאר'ן לערנען נסתר מוז מען זיך טובל'ן, אבער אין אלע ספרי תלמידי השעש"ט שטייט אז דער הייליגער בעש"ט האט דאס צוריק איינגעפירט

אדער מייינט דאס אז אפי' פשוטי עם זאלן אויך גיין, וואס דאס איז געווען מ'תקנת עזרא און איז לכאורה נתקן געווארן פאר גאנץ כלל ישראל,
אדער פאר די חסיד'ישע אידן פאר תורה און תפילה זאלן מקפיד זיין צו גיין אין מקוה

צדיק מושל
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 1:34 am

תגובהדורך צדיק מושל » מאנטאג יולי 14, 2008 2:16 pm

ר' ליפא א מקור ביטע.

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 14, 2008 6:49 pm

דער מקור פון טובלין לקריו שטייט שוין אין תנא דבי אליהו אויף די אידן אין גלות, און דער רמב"ם אפילו ער האלט נישט דעם טבילה להלכה, איז מעיד אויף זיך אין א בריוו, אז מעולם לא חיסר טבילה זו.
כידוע פלעגט מונקאטשער רב רופן דעם קאמעלהאר, חאזער האר... ודפח"ח

צדיק מושל
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 1:34 am

תגובהדורך צדיק מושל » מאנטאג יולי 14, 2008 9:49 pm

און אז מונקאטשער רב האט גערופן די ספרים פון ר' ישראל בערגער פאלטשע צעהן האט עס נאך נישט אוועק גענומען זיין באגלויבטקייט.

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 14, 2008 10:31 pm

פארקערט מונקאטשער רב האט גאר געזאגט, אז קראנט איז ער.

צדיק מושל
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 1:34 am

Re: גיין אין מקוה יעידן טאג

תגובהדורך צדיק מושל » דינסטאג יולי 15, 2008 6:01 pm

געצל האט געשריבן:אויך געהערט פין די בית אהרן (קרלין) אז עס זאל נישט אריבער גיין 3 טעיג אן א מקוה.
צדיקים האבן דערויף ממליץ געווען אז די פלייש פון דעם מענטש טאר אויך נישט זיין 'עובר'.

אוועטאר
cano
שר האלפיים
תגובות: 2323
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 5:25 pm

תגובהדורך cano » דינסטאג יולי 15, 2008 8:55 pm

צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.

הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.
איך האב נאכנישט געליינט וואס דער עולם ענטפערט אויף דיין תגיבה, אבער לויט וויפיל איך הער איז שוין תקנות עזרא לאנג בטול געווארען.

חללילה צו נעמען דערפון א היתר נישט צו גיין אין מקוה, אבער לויט וויפיל איך ווייס איז דאס געווען איינס פין די זאכען וואס די חסודים האבען אויפגעפרישט, גיין אין מקוה, און פארדעם איז דאס געווען געהעריג היסטאריע.
דיסקליימער: ווען איך מאך א ספעלינג טעות, איז דאס נישט דיירעקט, עס פשוט א טעות.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דינסטאג יולי 15, 2008 11:47 pm

צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.

הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.

איך האב היינט איבערגעזאגט דעם טענה פאר א חשוב'ן איד, האט ער מיר געזאגט אז דאס פלעגן די משכילים טענה'ן אויף די חסידים. און די חסידים פלעגן ענטפערן אז די ציהל פון תקנת עזרא איז נישט געווען פויל צו מאכן די מענטשהייט פון זיין ווי די תרנגולים צוליב די נאכפאלגענדע טירחה פון א מקוה, נאר עס איז "סגולה" אז מען זאל זיך פירן העכער ווי די תרנגולים ודו"ק.

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

תגובהדורך ביקסאד » דינסטאג יולי 15, 2008 11:49 pm

כ"ק אדמו"ר בעל תפארת צבי מ'ספינקא זי"ע שרייבט אין א בריוו, אז זיין זיידע דער חקל יצחק הי"ד פלעגט גיין אין מקוה מאנטיג, מיטוואך, פרייטאג לכבוד שבת און שבת קודש, לגבי אינגעלייט פלעגט אויך אזוי זיין די הדרכה אז פריו בעתו זאל זיין בימים קבועים -אויך יוצא צו זיין דעם מהרי"ל- און עס זאל אויס קומען אז מען זאל גיין אין מקוה אין די אויבן דערמאנטע טעג.
לעצט פאראכטן דורך ביקסאד אום זונטאג יולי 27, 2008 10:12 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ועמך כולם צדיקים

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28307
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דינסטאג יולי 15, 2008 11:53 pm

וואספארא מהרי"ל, ביטע.

וועגן פריו בעתו האב איך היינט געהערט אז א געוויסער צדיק האט זיך נוהג געווען יעדן לילה שלפני קריאת התורה, דאס טייטשט אור ליום ב', ה', וש"ק.

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

תגובהדורך ביקסאד » מיטוואך יולי 16, 2008 12:01 am

קרעמער האט געשריבן:וואספארא מהרי"ל, ביטע.

וועגן פריו בעתו האב איך היינט געהערט אז א געוויסער צדיק האט זיך נוהג געווען יעדן לילה שלפני קריאת התורה, דאס טייטשט אור ליום ב', ה', וש"ק.
א) דער מהרי"ל האט אהיים געשיקט די תלמידים אינמיטן וואך, זיי זאלן זיך נישט פירן משבת לשבת.

ב) יאך האב געשריבן פון ספינקא.
ועמך כולם צדיקים

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מיטוואך יולי 16, 2008 12:46 am

די עשר'לעך האבן זייער אסאך מערערים.
כ'געדענק נישט צי דער מנחת אלעזר איז געווען פון זיי אדער נישט.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14187
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דאנארשטאג יולי 24, 2008 4:55 pm

באקאנט אז דער קלויזענבורגער ז"ל האט געהאלטן אז עונת ת"ח מליל שבת לליל שבת מיינט שבת אויפדערנאכט [מוצ"ש] נישט ווי די וועלט האלט פרייטיג צונאכטס.

זיין סברא איז פונקט ווי ביי גשמי ברכה לילי רביעיות מיינט מיטוואך נאכט.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

צדיק מושל
שר מאה
תגובות: 126
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 1:34 am

תגובהדורך צדיק מושל » מאנטאג יולי 28, 2008 6:31 pm

אין נועם שיח פון סאלקא רבין זצ"ל עמוד ק"ג בתיקוני טעות רעדט ער פון וויזשניצער רבין דער אהבת ישראל מתהלכותיו בקודש וז"ל: בענין טבילה במקוה, היה דרכו שלא הלך למקוה ב' ימים ברצופים, רק לסירוגין, און אויף זיין זיידן הרה"ק ר' אהרן ישעיה מ'האדאס שרייבט ער בעמוד רי"א לא הלך למקוה ביום א' ובערש"ק בבוקר.

אוועטאר
חוקר
שר חמש מאות
תגובות: 920
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג סעפטעמבער 12, 2008 2:52 pm

תגובהדורך חוקר » דינסטאג סעפטעמבער 16, 2008 2:21 pm

אין שיח יצחק פין הרה"ק ר'איצקל פין פשעווארסק זאגט ער בשם שיניווער רב אז מען זאל דייקא נישט גיין אין מקוה יעדן טאג אזויווי די קאטשקעס פלאפלין אין וואסער יעדן טאג
טראכט גוט וועט זיין גוט !!!!!

אוועטאר
חייקל
שר חמש מאות
תגובות: 628
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 15, 2008 5:41 pm
לאקאציע: ביים טישל ווי ס'ליגט די געשמאקע תיקון יי"ש מיט לקח לחיים!

תגובהדורך חייקל » דינסטאג סעפטעמבער 16, 2008 3:16 pm

קרעמער האט געשריבן:
צדיק מושל האט געשריבן:בספר משרתיו אש לוהט חלק ב עמוד קל"ב: וז"ל, ודבר זה שמעתי מפי חסידים מדור העבר, שהרה"ק מרופשיץ זצ"ל אמר על אלו טובלי שחרית בכל יום ויום, שהם מבטלים תקנת עזרא, שהוא תיקן טבילה לבע"ק, כדי שלא יהיו מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים, ואם גם בלאו הכי הם טובלים מדי יום ביום, הרי בטלה תקנת עזרא כמובן.

הספר משרתיו אש לוהט הוא ליקוט מתוך הספרים הרבים שחיבר הידען המפורסם הגה"צ רבי יקותיאל אריה קאמהלר זצ"ל.

איך האב היינט איבערגעזאגט דעם טענה פאר א חשוב'ן איד, האט ער מיר געזאגט אז דאס פלעגן די משכילים טענה'ן אויף די חסידים. און די חסידים פלעגן ענטפערן אז די ציהל פון תקנת עזרא איז נישט געווען פויל צו מאכן די מענטשהייט פון זיין ווי די תרנגולים צוליב די נאכפאלגענדע טירחה פון א מקוה, נאר עס איז "סגולה" אז מען זאל זיך פירן העכער ווי די תרנגולים ודו"ק.



שמעתי בנעורי, אז די שאלה האט א געוויסער מתנגד געפרעגט פון איינער פון די צדיקים תלמידי הבעל שם טוב, און דער צדיק האט איהם געענטפערט
אז די טהרת המקוה אז משפיע אז ס'זאל זיין שלא יהא מצויין וגו'

יעך מיין אז היינט מיט די נסיונות הדור און ווי די גאסן קוקן אויס (אויך פאר'ן בייק לעין) איז נישט קיין שאלה אז מ'קען נוצן א מקוה יעדן טאג, הלואי עטליכע מאל אין טאג....
און די וואס גייען נישט, דאכט זיך אז זיי האלטן זיך אויך נישט צוריק צוליב דעם פון גארנישט.... ודו"ק וד"ל
נישט יעדן טאג רעגנט... אט קומט ארויס די זוהן פון אונטער די וואלקענעס - לא יהי' לעולם אפילה - יזרח לנו במהרה!

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דינסטאג סעפטעמבער 16, 2008 3:24 pm

אכילת שום איז דאך די תקנה דוקא ליל שבת, נישט מוצ"ש, כמבואר בירוש' מגילה.
אויך דער רמב"ם זאגט קלאר פארקערט.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: ווייסעכנישט גארנישט און 4 געסט