הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

למדן וצדיק
שר חמש מאות
תגובות: 637
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 15, 2015 10:49 pm

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך למדן וצדיק » דאנארשטאג יולי 09, 2020 9:44 pm

בעזהשי"ת

נאכ’ן בענטשן איז איינגעפירט ביי גאנץ כלל ישראל אז מ’זאגט פארשידענע הרחמנ’ס. די הרחמנ’ס איז נישט ממש א חלק פונעם בענטשן נאר אן הוספה צום בענטשן. דער טור אין סוף סימן קפ"ט שרייבט איבער דעם:
כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל נהגו להאריך בברכת הטוב והמטיב הרחמן בכמה גווני ולא ידעתי מאין בא זה להרבות בבקשה בין ברהמ"ז לברכת בפה"ג, ואפשר שנהגו לעשות כן מהא דאמרו (ברכות מו.) אורח מברך יר"מ וכו' ע"כ. ונ"ל שאין בזה משום הפסק וגדולה מזו מצאנו בברכת המילה שמתפללין על הילד באמצע הברכה אחר שבירך בפה"ג ומפסיק בין ברכה לשתייה.

איינע פון די הרחמנ’ס וואס איז איינגעפירט צו זאגן ביי אשכנז’ישע אידן (אפילו די וואס דאווענען נוסח ספרד) איז אן הרחמן וואס די קינדער בעטן פאר די עלטערן. די נוסח ווי עס איז אריינגעדרוקט אין רוב סידורים איז אזוי:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכּל. מִכֹּל. כֹּל. כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר אָמֵן:

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה'. וּצְדָקָה מֵאֱלקי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:


איבער די הרחמן הערשט א שטיקל צומישעניש. ווי מ’זעהט פון די נוסח פון די הרחמן אז דאס איז א תפילה פון קינדער אויף זייערע עלטערן. אבער אין רובא דרובא סידורים און בפרט אין די נייערע סידורים שטייט אן ארומגערינגעלטע הוספה:
ואם סמוך על שלחן עצמו יאמר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי.

די שאלה איז אזוי. צו ווען איינער איז סומך על שלחן עצמו זאל ער בכלל נישט זאגן הרחמן הוא יברך את אבי מורי וכו' אדער זאל זאגן הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי אותי ואת אשתי וכו'? און וואס טוט זיך אויב די טאטע אדער מאמע לעבן שוין נישט רח"ל?

און ווי אויך צו דארף ער אויך זאגן "אותנו ואת כל אשר לנו" אדער זאל ער נאר זאגן אותי ואת אשתי ואת זרעי ואת כל אשר לי כמו שנתברכו וכו'?

איז לגבי די ערשטע שאלה טרעפט מען שוין אין פריערדיגע ספרים אז ס’איז געווען פארשידענע מנהגים לגבי דעם.

אין ספר קיצור השל"ה שרייבט ער:
וגם יש עמי הארץ שאביהם ואמם כבר מתים כמה שנים ומחמת רגילות אומרים יברך אבי מורי ואמי מורתי.

אין ספר פסקי הסידור פון הגרא"ח נאה זצ"ל שרייבט ער אבער (קצת הערות השייכות לסידור בתחילת הספר):
בבמה"ז בסדר הרחמן, שמעתי מדודי הרב הגאון החסיד ר’ שלמה יהודא ליב אליעזראוו שליא"א הרב דעה"ק חברון ת"ו, ששמע מפי הרב הגאון הצ’ ר’ מרדכי בהרה"ק ר’ ברוך שלום זצ"ל (בנו של הצ"צ נ"ע) שהי’ רב בוויטעבסק, שזקנו הצ"צ נ"ע הי’ אומר הרחמן הוא יברך את אבי מורי כו’ גם אחרי הסתלקותם.

אזוי אויך איז דא א בריוו פון דער ליובאוויטשער רבי דער מהריי"ץ זצ"ל ווי ער שרייבט אז מ’זאל דאס זאגן אפילו נאך זייער פטירה. (אגרות קודש ח"א מכתב ק’ אות ב’).

אזוי אויך שטייט אין ספר דרכי חיים ושלום מנהגים פון הרה"ק ממונקאטש זצ"ל (סעיף ש"ח):
הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי. לא שינה הנוסח מעולם גם אחר פטירת אבותיו הקדושים ונובע זאת עוד מזקינו הגה״ק בעל שם שלמה זי״ע שצוה כן ואמר לבנו הגה״ק בעל דרכי תשובה כי אמרו חז״ל מכבדם בחיים ומכבדם במותם וצריכין ברכה גם בשמי מרומים עכדה״ק.‏ ‏

אין קובץ אור ישראל גליון כ’ איז אבער געווען געדרוקט פארשידענע פסקים פון הרב וואזנער זצ"ל שטייט דארט אזוי:
שאלה:‏ אם אומרים אחרי הפטירה בברהמ״ז הרחמן הוא יברך את אבי מורי,‏ כי שמעתי שאומרים וקאי על חיי עולם הבא,‏ ואת״ל שאומרים,‏ אם צריך לומר להבדיל בין חיים לחיים,‏ כשאומר אח״כ ואת אמי מורתי.‏

תשובה:‏ דבר זה חידוש בעיני - וכדומני שאין נוהגין כן.‏


ווי מ’זעהט איז פארהאן ביי דעם פארשידענע מנהגים ונהרא ונהרא ופשטיה.

יעצט כדי צו וויסן צו מ’דארף איבער זאגן "אותנו ואת כל אשר לנו" און בכלל די נוסח המדוקדק פון די הרחמן דארף מען וויסן די היסטאריע פון די נוסח פון די הרחמן און אריינקוקן אין די אלטע סידורים און זעהן ווי אזוי די נוסח איז דארט געווען.

די עלטסטע סידור וואס געפינט זיך ביי כלל ישראל איז לכאורה די סידור פון רב עמרם גאון. אין די סידור שטייט אבער גארנישט וועגן אזא הרחמן. אזוי אויך אין די סדר התפילה פונעם רמב"ם (סוף ספר אהבה) ווערט בכלל נישט געברענגט די הרחמן.

די ערשטע מאל וואס מען טרעפט אן ענליכע נוסח צו די הרחמן איז אין די סידור פון רב סעדיה גאון. דארט שטייט אזוי:
ומי שאכל בבית חבירו ומברך, צריך להתפלל בעדו ואומר:

הָרַחֲמָן יְבָרֵךְ אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אַחֵינוּ וַחֲבֵרֵינוּ הַמְּסֻבִּין כָּאן בְּתוֹרָה מְרֻבֶּה בְּחָכְמָה מֻפְלָאָה בְּהוֹן בְּעֹשֶׁר בְּבָנִים עוֹשֵׂי תּוֹרָה מְקַיְּמֵי מַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּרַךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ כֵּן תִּתְבָּרְכוּ בַּכֹּל.

וְכֵן יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ, לֹא תֵּבוֹשׁוּ בַּתּוֹרָה, וְלֹא תִּכָּלְמוּ בְּמִצְוַת, לֹא תֵּבוֹשׁוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִּכָּלְמוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְתַצְלִיחוּ מְאוֹד בְּכָל נִכְסֵיכֶם וְיִהְיוּ נִכְסֵיכֶם מַצְלִיחִין קָרוֹבִין לָעִיר וְאַל יִמְשֹׁל שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם וְלֹא יִזְדַּקֵּק לְפָנֵינוּ וְלֹא לִפְנֵיכֶם שׁוּם דָּבָר רַע הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיכֶם זְכוּת וְעַל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.


פון די נוסח זעהט מען לכאורה אז די הרחמן איז געווען א חלק און אן הוספה צו די ברכה וואס אן אורח דארף זאגן פאר'ן בעל הבית ווי עס ווערט געברענגט אין גמרא ברכות מו.

ביי במרום זעהט מען איז די נוסח "ילמדו עליכם" וואס דאס גייט לכאורה ארויף אויף די אנדערע מסובין וואס זיצן ביי די סעודה.

דאס אז די הרחמן איז א חלק פון די ברכת האורח צום בעה"ב זעהט מען אויך אין כל בו. דארט שטייט אזוי:
ואמרו ז״ל את לרבות בעל הבית מכאן סמכו ז״ל לתקן ברכה בפני עצמה לברך בעל הבית, ואומר הכי:

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּכָל מִכָּל כָּל כֵּן יִתְבָּרֵךְ וְנִתְבָּרֵךְ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹקִי הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ מוֹרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַל יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא וְיִהְיוּ נְכָסָיו מִצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאֶל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו שׁוּם דָּבָר חֵטְא וְהִרְהוּר וַעֲבֵרָה וְעָוֹן וְאֶל יִשְׁלֹט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו.

מִמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלָיו זְכוּת שֶׁתְּהֵא מִשְׁמֶרֶת לְשָׁלוֹם יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ וְיִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.


לויט'ן נוסח פונעם כל בו זאגט מען ביי במרום נאר "עליו" וואס דאס גייט ארויף אויפ'ן בעה"ב.

אין כל בו ווערט אויך געברענגט א נוסח וואס מען זאל זאגן ביי א חתונה:
ובסעודת הנשואין אומר ברכה זו:

הָרַחֲמָן הוּא יִתְמֹךְ וְיִסְעֹד וַיְכַלְכֵּל וִירוֹמֵם מַעְלָה מַעְלָה הֶחָמוּד הֶחָתָן וְהַכַּלָּה הַנְּעִימִים וְכָל רַבּוֹתַי הַמְּסֻבִּין כָּאן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ'.


די זעלבע זאך זעהט מען אויך אין מחזור ויטרי. דארט ווערט אויך געברענט די נוסח פון די ברכת האורח צום בעה"ב:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת עֲמָדָיו וְאֶת סוֹמְכָיו וְאֶת דּוֹרְשָׁיו וְאֶת דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמוֹ וְטוֹבָתוֹ בַּבָּנִים וּבְבָנוֹת בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל כֵּן יִתְבָּרְכוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹקִי הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא, וְיַצְלִיחַ מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מַצְלִיחִין וּקְרוֹבִין לָעִיר וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאֶל יִזְדַּקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם יִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹקִי יִשְׁעֵנוּ וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.


אין מחזור ויטרי דארט ווערט אויך געברענגט א נוסח וואס מ'זאגט ביי א חתונה:
ובסעודת החתן יאמר:

הָרַחְמָן הוּא יִבְנֶה וְיִסְעֹד וַיְכַלְכֵּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וִיבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה וְאֶת הַשּׁוֹשְׁבִינִים וְאֶת הַשּׁוֹשְׁבִינוֹת, וְאֶת אַחֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים כָּאן וְהַמְּסֻבִּין כָּאן וְהַמְּשַׁמְּשִׁין כָּאן בִּבְנֵי בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל כֵּן יִתְבָּרְכוּ הֵן וְנִתְבָּרֵךְ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקִי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ הֶחָתָן וְלֹא תִּכָּלֵם הַכַּלָּה לֹא יֵבוֹשׁוּ בְּבָנִים וְלֹא יִכָּלְמוּ בִּבְנֵי בָּנִים, וְיַצְלִיחוּ מְאֹד בְּכָל נִכְסֵיהֶם וְיִהְיוּ נִכְסֵיהֶם וּנְכָסֵינוּ מַצְלִיחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאַל יִזְדַּקֵּק לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם וְנִשְׁאוּ בְּרָכָה מֵאֵת הַשֵּׁם וּצְדָקָה מֵאֱלֹקִי יִשְׁעֵנוּ וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.


ווי מ'זעהט איז ביי חתן כלה שוין יא די נוסח "עליהם ועלינו" וויבאלד "עליהם" גייט ארויף אויף די חתן כלה, און "עלינו" אויף די מסובין.

דאס אז די הרחמן איז נתייסד געווארן פאר אן אורח צו זאגן פאר'ן בעה"ב האט באמת שוין גאר הייליגע מקור אין תיקוני זהר, דארט שטייט אזוי:
וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, בְּבִרְכָן דְּאִתְבָּרְכוּ אִינוּן, דְּבִרְכָאָן עַל יְדֵי דְצַדִּיק נָחֲתִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.

פון דעם זעהט מען לכאורה אז די נוסח "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל" איז נתייסד געווארן דוקא צו זאגן פאר אן אורח וואס בענטשט מיט דעם דער בעה"ב.

דאס אז די הרחמן איז א חלק פון די ברכת האורח זעהט מען אויך אין שו"ת מהרש"ל סי' ס"ד. ער שרייבט לגבי צו מען דארף זאגן "ונאמר אמן" (ווי אונזער נוסח) אדער "ואמרו אמן":
שנתברכו אבותינו אי"ו במ"כ כן יברכינו יחד בברכה שלימה ואמרו אמן, ולא ונאמר אמן כי לשון אמרו הוא אזהרה למברכים "לכבוד בעל הבית" כביכול כמו בסוף לכבוד המקום עושה שלום במרומיו כו' ואמרו אמן.

אזוי אויך אין מגן אברהם (סי’ קפ"ט סק"א) שרייבט ער איבער די שאלה צו זאגן ואמרו אמן אדער ונאמר אמן:
בברכת "בעל הבית" מסיים ונאמר אמן שאין יכול לגזור אומר ואמרו אמן משא"כ בעושה שלום וכו' שהוא שבחו של הקדוש ברוך הוא וכל ישראל מצוין ע"כ אומר ואמרו אמן.

אזוי אויך זעהט מען אין פירוש עץ יוסף אויף עין יעקב מסכת ברכות. ער לייגט דארט צו די נוסח וואס ווערט געברענגט אין גמרא וואס אן אורח דארף בענטשן די בעה"ב:
יה"ר שלא יבוש בעל הבית וכו'. וזה נוסח שלנו כמו שנתברכו אברהם יצחק ויעקב וכו' כן יברך אותנו בברכה שלימה.

פון די אלע מקורות זעהט מען לכאורה אז די גאנצע הרחמן בעצם איז נאר אן הוספה צו די ברכה וואס אן אורח דארף זאגן פאר'ן בעה"ב. ווי דער רמב"ם פסק'ענט (הלכות ברכות פ"ז ה"ב):
ויש לו רשות להוסיף בברכת בעל הבית ולהאריך בה.

אין מעדני יו"ט פונעם תוספות יום טוב זעהט מען נאך מער. אויף די גמרא אין ברכות ווי די גמרא ברענגט די נוסח וואס אן אורח דארף בענטשן דעם בעה"ב שרייבט ער:
מאי מברך יה"ר שלא יבוש כו'. מימי תמהתי על שמשנין הנוסח בענין אחר.

אזוי אויך דער יעב"ץ אין זיין סידור שרייבט אויף די ברכת האורח:
התמיהא עלינו האשכנזים שהקלנו בו והשלכנוהו אחרי גוונו,‏ וכן לא יעשה.

פון זייערע ווערטער איז משמע נאך מער אז די מנהג אשכנז איז שפעטער געווארן אז אנשטאט דער אורח זאל זאגן די נוסח וואס ווערט געברענגט אין גמרא איז שפעטער געווארן די מנהג אז דער אורח זאגט די הרחמן וואס אונז זאג מיר היינט, דאס הייסט פון "הוא יברך את (אבי מורי) בעל הבית הזה וכו'" ביז נאך "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם". און פאר קינדער האט מען צוגעלייגט די ווערטער "אבי מורי ואת אמי מורתי" וויבאלד לכאורה זענען קינדער וואס זענען סמוך על שלחן אביהם גארנישט ווייניגער ווי אן אורח וואס איז סמוך על שלחן בעה"ב.

לכאורה לויט דעם א מענטש וואס איז סומך על שלחן עצמו דארף בכלל נישט זאגן די הרחמן נאר גלייך נאך די הרחמן פון הוא ישלח לנו את אליהו הנביא וכו' קען ער גיין צו די הרחמן פון הוא יזכנו לימות המשיח וכו'.

בערך פון די ר’ יארן (פון עס איז אויסגעטראפן געווארן די דרוק) הייבט מען אן זעהן אין אלע אלטע סידורים און הגדות די נוסח בערך אזוי:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אַבָּא מָרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם וְנִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה'. וּצְדָקָה מֵאֱלֹקִי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.


אזוי איז דער נוסח אין כמעט אלע אלטע סידורים און הגדות אריינגערעכנט אין די סדר ברכת המזון געדרוקט אין לובלין אין יאר של"ה דורך הג"ר נתן שפירא זצ"ל בעל מבוא שערים דער זיידע פונעם בעל מגלה עמוקות.

צווישן די אלטע סידורים און הגדות איז דא קליינע שינויים ווי למשל און פארשידענע סידורים און הגדות שטייט נישט "ואת ביתם" און ווי אויך איז דא פארשידענע סידורים און הגדות ווי עס שטייט "ואמרו אמן" ווי דער מהרש"ל שרייבט, אבער אין רוב סידורים און הגדות שטייט "ונאמר אמן" ווי דער מגן אברהם שרייבט.

און ווי אויך ביי במרום שטייט אין כמעט אלע נוסחאות "עליו" וואס גייט לכאורה ארויף אויף די טאטע, מ’דארף נאר פארשטיין פארוואס שטייט נישט "עליהם" סיי אויף די טאטע און סיי אויף די מאמע, וצ"ע. אין איינצעלנע סידורים טרעפט מען יא די נוסח "עליהם" וואס גייט לכאורה ארויף אויף די טאטע און די מאמע.

אין קיינע פון די אלטע סידורים און הגדות ווערט נישט דערמאנט "אותנו ואת כל אשר לנו". און ווי אויך שטייט אלץ "אבא מרי" נישט "אבי מורי" ווי אונז זאגן.

און קיינע פון די סידורים אדער הגדות ווערט אויך גארנישט דערמאנט וואס דער בעה"ב אליין דארף זאגן.

אין יאר תל"א איז געדרוקט געווארן די ספר אור חדש דורך הג"ר חיים באכנער זצ"ל מקראקא. שרייבט ער די נוסח אזוי:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אַבָּא מָרִי בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתוֹ וְאוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם וְנִשָּׂא בְּרָכָה מֵאֵת ה'. וּצְדָקָה מֵאֱלֹקִי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.


ער שרייבט שוין יא די נוסח "אותנו ואת כל אשר לנו". ווי אויך איז די נוסח "אותו ואותנו כלנו יחד".

דער אור חדש שרייבט דארט אויך צו:
אם המברך אינו בבית אביו אלא בבית אחר יאמר הוא יברך את מרי בעל הבית הזה אותו ואת אשתו ואת זרעו ואת ביתו ואת כל אשר לו.

לגבי וואס א בעה"ב אליינס זאל זאגן זאגט ער אויך גארנישט.

הגם ער ברענגט דער נוסח "אבא מרי" שרייבט ער אבער אין זיינע הערות אז מ'זאל נישט זאגן "אבא מרי" בלשון תרגום, נאר "אבי מורי". דאס אז מען זאל זאגן אבי מורי נישט אבא מרי ווערט אויך שפעטער צוגעברענגט דורך אסאך פוסקים (אליה רבהועוד), און אזוי איז אונזער נוסח ביז היינט.

פון דעמאלט’ס און ווייטער הייבט מען טאקע אן זעהן אין פארשידענע סידורים די הוספה "אותנו ואת כל אשר לנו". און ווי אויך "אבי מורי" אנשטאט "אבא מרי". אין די סידור השל"ה למשל וואס איז צום ערשטן מאל געדרוקט געווארן אין אמסטרדאם אין יאר תע"ז דורך די אייניקל פונעם שלה”ק שטייט שוין די הוספה "אותנו ואת כל אשר לנו" ווי דער נוסח פונעם אור חדש. עס שטייט אבער נאך די נוסח "אבא מרי". לגבי וואס דער בעה"ב אליין זאגט שטייט נישט גארנישט ווי אלע אנדערע סידורים פון יענע יארן.

אין יאר תנ"ו איז ארויס די ספר קיצור השל"ה דורך הג"ר יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל. ביי די הלכות פון ברכת המזון שרייבט ער אן הגה"ה:
ואם בעל הבית יברך בעצמו אל יאמר בעל הבית הזה והלא הוא בעל הבית בעצמו, אלא יאמר יברך אותי ואם יש לו אשה ובנים יאמר ואת אשתי ואת זרעי ואת כל אשר לי. ואל יאמר במרום אלא ממרום, ואם הוא מברך בעצמו אל יאמר עליו אלא עלי או עלינו אם בני ביתו אוכלים עמו.

דער קיצור השל"ה איז דער ערשטער וואס דערמאנט בכלל אז דער בעה"ב אליין זאל אויך זאגן די הרחמן, און ווי אויך איז ער ווארשיינליך דער מקור פון דער נוסח "אותי ואת אשתי ואת זרעי". דער קיצור השל"ה לייגט אבער צו א וויכטיגע זאך אז אויב עסט דער בעה"ב אליין און ס’נישטא קיין אנדערע מסובין דארף ער ביי במרום זאגן נאר "עלי" נישט "עליו" און נישט "עליהם" און נישט "עלינו" נאר אויב ער עסט צוזאמען מיט די ווייב און קינדער דעמאלט’ס זאל ער זאגן "עלינו".

פון זיינע ווערטער איז אבער נישט קלאר צו מ’דארף איבערזאגן "אותנו ואת כל אשר לנו". לכאורה האט ער בכלל נישט געהאט דעם נוסח נאר זיין נוסח איז געווען ווי רוב סידורים אין יענע צייט אן די הוספה פון "אותנו ואת כל אשר לנו".בפשטות לאזט זיך אבער זאגן אז דאס ווענט זיך אויך צו מ’עסט אליין אדער מיט די בני בית אדער מיט אנדערע מסובין. אויב עסט אליין אדער נאר מיט די בני בית האט לכאורה נישט קיין פשט איבערצוזאגן "אותנו ואת כל אשר לנו", וויבאלד ער האט דאך שוין געבעטן פאר זיך און פאר די ווייב און די קינדער, אויב אבער איז דא פרעמדע מסובין אויך דארף מען לכאורה אויך זאגן "אותנו ואת כל אשר לנו".

אין יאר תפ"א איז ערשינען די ספר מטה יהודה פון הג"ר לייב ב"ר שמואל אופנהיים מדייני ק"ק גלוגא. דארט איז שוין אויך דא די הוספה "אותנו ואת כל אשר לנו", און ווי אויך שטייט "אבי מורי" נישט "אבא מרי" טאקע ווי דער אור חדש איז מעיר.

דער מטה יהודה שרייבט אויך דארט אין זיין פירוש אז דער בעה"ב אליין זאל אויך זאגן די הרחמן, וז”ל:
ואם כל אחד אוכל מככרו או שבעל הבית בעצמו מברך יאמר אותנו ואת כל אשר לנו וכו׳

דער מטה יהודה דערמאנט בכלל נישט נוסח פון "אותי ואת אשתי" וכו' פונעם קיצור השל"ה, ער זאגט נאר אז דער בעה"ב זאל פשוט זאגן "הרחמן הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו כמו שנתברכו אבותינו" וכו'.

ביי במרום שטייט "עליו ועלינו" ווי כמעט אלע אלטע סידורים. לכאורה ווען דער בעה"ב בענטשט אליין וואס לויט זיינע ווערטער דארף ער נאר זאגן "הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו" דארף ער ביי במרום לכאורה נאר זאגן "עלינו". דער מטה יהודה מאכט אויך נישט קיין חילוק צו דער בעה"ב בענטשן אליין אדער צו ס’איז דא אנדערע מסובין אויך.

פון יאר תצ"ח איז דא א כתב יד פון א סידור אריז"ל געשריבן אין זויפדשומין (?). אין די סידור שטייט נישט בכלל "אבי מורי" אדער "בעל הבית הזה" עס שטייט נאר ווי דער מטה יהודה זאגט אז דער בעה"ב אליין זאל זאגן "הרחמן הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו". און ווי אויך שטייט בכלל נישט "עליו" אדער "עליהם" ביי במרום עס שטייט נאר “עלינו". די וועג ווי אזוי ס’איז געשריבן אין די סידור אריז"ל איז אויך געדרוקט אין אלע שפעטערע סידורי אריז"ל.

אין יאר תק"ה האט דער יעב"ץ געדרוקט אין אלטונא זיין באקאנטע סידור עמודי השמים. ווי דערמאנט רעדט זיך דער יעב"ץ אפ אויף דעם אויף וואס ביי די בני אשכנז איז נישט איינגעפירט צו זאגן די ברכת האורח ווי די נוסח פון די גמרא. דער יעב"ץ האט טאקע אריינגעדרוקט אין זיין סידור די נוסח פון די גמרא מיט א קליינע הוספה אנהייב "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואשתו ובניו ואת כל אשר לו יהי רצון שלא יבוש וכו’".

אין די עצם הרחמן איז די נוסח ווי אונז זאגן היינט, "אבי מורי" און ווי אויך די הוספה פון "אותנו ואת כל אשר לנו". פון "את אבי מורי" ביז נאך "ואת כל אשר להם" איז ארומגערינגלט. ס'איז משמע פון דעם ווי דער מטה יהודה, אז איינער וואס איז סומך על שלחן עצמו זאל זאגן פשוט "הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו".

ווי אויך ביי במרום איז "עליו ו-" ארומגערינגלט. דאס מיינט לכאורה אז נאר א קינד וואס זאגט "את אבי מורי וכו'" זאל זאגן עליו אויף זיין טאטע (צו "עליהם" לויט אונזער נוסח) אבער א בעה"ב זאל נאר זאגן "עלינו".

דער פרי מגדים אין אשל אברהם סי’ קפ"ט סק"א שרייבט:
ואם יחיד מברך בעצמו הרחמן הוא יברך אותי ואת כל אשר לי כמו שנתברכו כו’ איך יסיים ונאמר או ואמרו כו’ שאין עמו מסובין אלא יאמר מלת אמן לחוד.

איז לגבי דאס וואס דער פר"מ זאגט אז מ’זאל נישט זאגן "ונאמר אמן" שטייט שוין איבער דעם אין שולחן ערוך הרב (סי’ קפ"ט ס"ה) אז מ’זאל יא זאגן אפילו מ’עסט אליין ווייל דאס גייט ארויף אויף די מלאכים, אבער פון די ווערטער פון די פרי מגדים זעהט מען ווי דער מטה יהודה און דער יעב"ץ אז דער בעה"ב אליין זאגט "אותנו ואת כל אשר לנו כמו שנתברכו וכו’”, נאר דער פרי מגדים שרייבט בלשון יחיד "אותי ואת כל אשר לי", לכאורה איז דאס נישט קיין אנדערע נוסח עס ווענט זיך נאר צו ס’איז דא נאך מסובין אדער נישט.

פון בערך די סוף ת"ק יארן הייבט מען אן זעהן געדרוקט אין די סידורים די נוסח פון דער קיצור השל"ה "אותי ואת אשתי ואת זרעי". אזוי איז אויך דער נוסח אריינגעדרוקט אין די באקאנטע בארדיטשוב’ע סידור תפילה ישרה געדרוקט אין ראדוויל אין יאר תק"פ. פון רוב סידורים איז נישט קלאר צו דער בעה"ב דארף אויך איבערזאגן "אותנו ואת כל אשר לנו" אין עטליכע אלטע סידורים און הגדות שטייט קלאר אז יא. אין די באקאנטע סידור סידור עבודת ישראל פון ר’ זעליגמאן בער ז"ל געדרוקט אין רעדעלהיים, דייטשלאנד אין יאר תרכ"ח שרייבט ער די נוסח אז מ’זאל נישט איבערזאגן. בפשטות ווי דערמאנט ווענט זיך דאס צו ס’איז דא נאך מסובין אדער נישט.

סך הכל

סך הכל ווי עס זעהט זיך אויס איז דא בעיקר דריי נוסחאות. א) די נוסח פון די אלטע סידורים ווי עס איז משמע אז דער בעה"ב זאגט בכלל נישט די הרחמן. ב) די נוסח פון דער מטה יהודה, יעב"ץ, פרי מגדים און די סידורי האריז"ל וואס אויב איז דא נאך מסובין זאגט דער בעה"ב בלשון רבים "הרחמן הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו כמו שנבתרכו וכו’", און אויב נישט זאגט מען לכאורה בלשון יחיד "אותי ואת כל אשר לי". ג) דער נוסח פון דער קיצור השל"ה וואס דער נוסח איז אנגענומען היינט בכל תפוצות ישראל, און פונקטליך ווי אזוי מ’דארף זאגן ווענט זיך לכאורה צו ס’איז דא נאך מסובין, און צו די מסובין זענען זיין ווייב און קינדער אדער אנדערע מסובין, און ווי אויך ווענט זיך צו ער פירט זיך צו זאגן "אבי מורי ואמי מורתי" אפילו מ’עסט נישט ביי די עלטערן.

אויב די מסובין זענען נאר זיין ווייב און קינדער דארף ער לכאורה זאגן:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכוּ'


אויב זענען די מסובין נישט זיין ווייב און קינדער:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת וְכוּ'


אויב זענען די מסובין זיין ווייב און קינדער מיט נאך אנדערע מסובין:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עָלֵינוּ זְכוּת וְכוּ'


און אויב עסט ער אליין:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעֵי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלַי זְכוּת וְכוּ'


אויב פירט ער זיך אלעמאל צו זאגן "אבי מורי ואמי מורתי" אפילו ער עסט נישט ביי די עלטערן איז אויב די מסובין זענען נאר זיין ווייב און קינדער דארף ער לכאורה זאגן:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת וְכוּ'


אויב איז דא נאך מסובין א חוץ זיין ווייב און קינדער:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת וְכוּ'


און אויב עסט ער אליין:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם, אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעֵי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וְכוּ'

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלַי זְכוּת וְכוּ'


____________________

הגדה של פסח כמנהג אשכנז, פון שנת ר"י. דא שטייט נאר א ברכה פאר'ן בעה"ב, עס ווערט אפילו נישט דערמאנט די ווערטער "את אבי מורי וכו'". ווי אויך שטייט אן אינטערסאנטע נוסח "אותו ואת ביתו ואת כל אשר לנו". ביי במרום שטייט "עליו ועלינו", וואס "עליו" גייט ארויף אויפ'ן בעל הבית. לגבי וואס דער בעה"ב אליינס דארף זאגן שטייט נישט גארנישט, ס'איז משמע פון דעם אז דער בעה"ב דארף אויסלאזן די גאנצע הרחמן.

א כתב יד פון ברכת המזון, נישט באקאנט פון וועלכע יאר. שטייט נאר אויך א ברכה פאר’ן בעה"ב, דא שטייט "אותו ואת ביתו ואת כל אשר לו", און דערנאך ווערט דערמאנט די מסובין "ואת כל המסובין בכאן". ביי במרום שטייט "עליו ועלינו".

א זמירות פון ר’ יארן מיט די אלטע נוסח.

הגדת פראג, געדרוקט אין יאר רפ"ז מיט די אלטע נוסח.

הגדה של פסח, געדרוקט אין אויגסבורג אין יאר רצ"ד מיט די אלטע נוסח.

סדר ברכת המזון וזמירות, געדרוקט אין קראקא אין יאר ש"מ מיט די אלטע נוסח, חוץ אז דא שטייט צום ערשטן מאל ביי במרום "עליהם" וואס דאס גייט לכאורה ארויף אויף די טאטע און די מאמע (חוץ וואס אין מחזור ויטרי שטייט שוין עליהם ווען מ'זאגט עס ביי א חתונה פאר די חתן כלה).

סדר ברכת המזוןן געדרוקט אין דיהרנפורט אין יאר תנ"ב נאך מיט די אלטע נוסח.

א סידור געדרוקט אין דיהרנפורט, דייטשלאנד אין יאר תפ"ד, די נוסח איז נאך די אלטע נוסח, עס שטייט "אבא מרי", עס שטייט נישט "אותנו ואת כל אשר לנו", אבער ביי במרום שטייט יא "עליהם".

הגדה של פסח, תצ"ח, אמסטרדאם. די זעלבע נוסח ווי דער אור חדש.

הגדה של פסח, אמסטרדאם, שנת תק"א. די נוסח איז נאך די אלטע נוסח.

הגדה של פסח מעלה בית חורין, געדרוקט אין וויען אין יאר תקס"ד. דאס איז ווארשיינליך פון די ערשטע סידורים / הגדות ווי עס איז געווארן אריינגעדרוקט די נוסח "אותי ואת אשתי ואת זרעי" פונעם קיצור השל"ה. דא שטייט אז מ’זאל איבערזאגן "אותנו ואת כל אשר לנו". ביי במרום שטייט אז אויב דער בעה"ב אליין בענטשן זאגט ער נאר "עלינו".
לעצט פאראכטן דורך למדן וצדיק אום זונטאג יולי 12, 2020 1:21 am, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית, היינו שיהא ״צדיק״ ו״למדן״ (לקוטי מוהר״ן ח״א, ל״א, ה׳)

אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2328
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך חוח בין השושנים » דאנארשטאג יולי 09, 2020 10:26 pm

wow!! וואונדערבאר!!

טאקע א למדן פארן דורכטון דעם נושא אזוי גרונטליך, און א צדיק פארן עס מיטטיילן מיט אונז!
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

ציפקע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 258
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 24, 2013 7:42 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך ציפקע » דאנארשטאג יולי 09, 2020 10:46 pm

מאסיוו.

אוועטאר
מארגן
שר האלף
תגובות: 1414
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 29, 2020 4:24 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך מארגן » דאנארשטאג יולי 09, 2020 10:47 pm

מעכטיג

אוועטאר
טעם וריח
שר האלף
תגובות: 1296
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 19, 2017 7:33 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך טעם וריח » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:11 pm

לעכטיג.

געזעהן א נוסח פאר הרחמן הוא יברך את אבי מורי בגן עדן כו'
לעצט פאראכטן דורך טעם וריח אום דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:26 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

למדן וצדיק
שר חמש מאות
תגובות: 637
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 15, 2015 10:49 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך למדן וצדיק » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:14 pm

ייש"כ אלע פאר'ן זיך באדאנקען.

א פי. די. עף. פון די ארטיקל מיט פיקטשערס פון די אלטע סידורים און הגדות
https://app.box.com/s/ak6xaexd2w29pn9doczahi0n7vbcwoy9
וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית, היינו שיהא ״צדיק״ ו״למדן״ (לקוטי מוהר״ן ח״א, ל״א, ה׳)


אוועטאר
חוח בין השושנים
שר האלפיים
תגובות: 2328
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך חוח בין השושנים » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:20 pm

טעם וריח האט געשריבן:לעכטיגע.

געזעהן א נוסח פאר הרחמן הוא יברך את אבי מורי בגן עדן כו'

ס'ליגט מיר אין קאפ אז ס'האט עפעס מיט מונקאטש. קען זיין?
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער -להבדיל- א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

אוועטאר
Amazing
שר האלף
תגובות: 1115
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 29, 2016 9:09 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך Amazing » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:22 pm

הפלא ופלא שוין א לענגערע צייט איך מוטשע זיך מיט די מבוכה יישר כח פאר די לענגערע מחקר

און וואס זאגט די ווייב? און די קינדער?

איך וואונדער שוין לאנג אז דאס איז אזויפיל נוגע און קיינער רעדט נישט און ווייסט נישט בבחינת מען זאגט שטיל און פארטיג
א'מונה ב'טחון ג'עלט

nemtudom
שר חמישים
תגובות: 86
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2020 5:41 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך nemtudom » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:34 pm

Wow! Wonderful work! -- In tosh sider says V'es kol amchu beis yisruel kmoi shenisborchi etc. Probably comes from zidichov
למד לשונך לומר איני יודע (ברכות ד.)

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלפיים
תגובות: 2335
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך מונאוויטש » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:49 pm

ישר כח למדן וצדיק פארן צונעמען דעם אקטועלן נושא אזוי מייסטערהאפטיג. הערליך!

איך האב מיר איינגעוואוינט צו זאגן:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, (אין דער פרעמד בין איך מוסיף: אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה) אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וכו'
לעצט פאראכטן דורך מונאוויטש אום פרייטאג יולי 10, 2020 12:13 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

קרייסלער
שר האלף
תגובות: 1798
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 20, 2015 6:01 am
לאקאציע: אויפן ראוד

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך קרייסלער » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:54 pm

געוואלדיגע ארבעט למדן וצדיק

בדרך צחות קען זיין אז די הרחמן הוא יברך...את אשתי איז ווי אלץ געבן א קאמפלימענט פארן צושטעלן אזא געשמאקע נאכטמאל
אויב האט מען א ציל קען מען אנקומען אפילו מיט א קרייסלער

בלאנזשען קען מען אפילו מיט א לעמבארגיני

דע לאן אתה הולך

מנחם אבראמאוויטש
שר העשר
תגובות: 49
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 02, 2017 5:48 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך מנחם אבראמאוויטש » דאנארשטאג יולי 09, 2020 11:56 pm

מונאוויטש האט געשריבן:ישר כח למדן וצדיק פארן צונעמען דעם אקטועלן נושא אזוי מייסטערהאפטיג. הערליך!

איך האב מיר איינגעוואוינט צו זאגן:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, (אין דער פרעמד בין איך מוסף: אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה) אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וכו'

אזוי איז ריכטיג, אבער פשטות מקדים זיין טאטע און מאמע צו זיך.
איך זאג ווי דו. איך בין מוסיף די יה"ר פון די גמרא ווען איך בין אין די פרעמד

Kollel
שר האלף
תגובות: 1317
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 16, 2019 5:03 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך Kollel » פרייטאג יולי 10, 2020 12:39 am

מונאוויטש האט געשריבן:ישר כח למדן וצדיק פארן צונעמען דעם אקטועלן נושא אזוי מייסטערהאפטיג. הערליך!

אונז זאג מיר:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי ואת אבי מורי ואת אמי מורתי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, (אין דער פרעמד בין איך מוסיף: אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה) אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וכו'

נישט דא קיין ווערטער! אזא קלארקייט!
ס'אשאד זיך צו טענה'ן דערויף!

Kollel
שר האלף
תגובות: 1317
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 16, 2019 5:03 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך Kollel » פרייטאג יולי 10, 2020 1:03 am

לגבי אבי "מורי" ואמי "מורתי" איז אויכט דא א גאנצע מבוכה
ס'אשאד זיך צו טענה'ן דערויף!

אוועטאר
נו גוט נו שוין
שר האלפיים
תגובות: 2564
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך נו גוט נו שוין » פרייטאג יולי 10, 2020 1:52 am

הערליך שיין און קלאר צולייגט
דארף מען נאך איבערגיין ס'גאנצע מיט א רואיגקייט
לעצט פאראכטן דורך נו גוט נו שוין אום פרייטאג יולי 10, 2020 12:34 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

שדופות קדים
אנשי שלומינו
תגובות: 7
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 30, 2011 6:58 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך שדופות קדים » פרייטאג יולי 10, 2020 2:04 am

אן אויסנאם ארטיקל, יישר כח הרב למדן וצדיק.

אוועטאר
לכאורה
שר עשרת אלפים
תגובות: 13863
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 20, 2009 2:43 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך לכאורה » פרייטאג יולי 10, 2020 2:11 am

הו-לא-לא
אזא דורכדרינגליכע תורה ארטיקל איז שוין לאנג נישט ארויפגעשטעלט געווארן אויף דער אייוועלט

יישר כח למדן וצדיק!
איך ווייס אז איך ווייס נישט אלעס - למשל, ווייס איך נישט וועלכע זאך איך ווייס נישט

אוועטאר
סטיטשינער
שר שבעת אלפים
תגובות: 7552
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

תגובהדורך סטיטשינער » פרייטאג יולי 10, 2020 3:30 am

הערליך שיין! שכוח.
די וועלט זאגט אז פון דא זעהט מען אז א בחור איז א גארנישט...

אוועטאר
שמחת עולם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 356
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 31, 2013 7:35 am

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך שמחת עולם » פרייטאג יולי 10, 2020 4:17 am

געוואלדיגע ארבעט, שטארק הנאה געהאט! יישר כוח!

איך קען א עלטערע יוד וואס זאגט יעדע וואך אין בית המדרש ביי שלש סעודות הויך אויפן קול, הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעל הבית הזה...

וואס טוט זיך טאקע אין א בית המדרש, זאגט מען בעל הבית הזה...?

נישט בחינם לעשט יעדער אויס די מאטאר ביי דעם שטיקל...
בעפאר דו גייסט נעמען סיי וועלכע שריט לויט די ראַט פון א חבר,
טראכט גוט אריין!
האט ער דיך גע׳עצה׳ט אדער גע׳העצ׳ט ? ? ?
__________
שמחת עולם - מיין ארטיקלען מפתח

אוועטאר
אוראייניקל
שר האלף
תגובות: 1608
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 21, 2019 9:05 am

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך אוראייניקל » פרייטאג יולי 10, 2020 5:32 am

מנחם אבראמאוויטש האט געשריבן:
מונאוויטש האט געשריבן:ישר כח למדן וצדיק פארן צונעמען דעם אקטועלן נושא אזוי מייסטערהאפטיג. הערליך!

איך האב מיר איינגעוואוינט צו זאגן:
הָרַחְמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי, אֶת אָבִי מוֹרִי וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, (אין דער פרעמד בין איך מוסף: אֶת בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה) אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ וכו'

אזוי איז ריכטיג, אבער פשטות מקדים זיין טאטע און מאמע צו זיך.

ס'איז נישט אזוי פשוט, ביי די יהי רצון פון דוכנ'ען טרעפט מען אויך 'ותאריך ימי (ואם יש לו אב ואם יוסיף וימי אבי ואמי).
אין די הסבר איז לכאורה, ווייל די עיקר תפילה איז אויף זיך, און מ'דערמאנט נאר די עלטערן בדרך אגב, ממילא י"ל הוא הדין הכא.
ובפרט לויט ווי ס'שטייט אין מאנכע סידורים, אז אויב עסט מען ביי די עלטערן, זאגט מען אן עקסטערע הרחמן פאר די עלטערן 'הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעה"ב הזה וכו', און א עקסטערע הרחמן הוא יברך אותי. און אויב עסט מען ביי זיך אליינס, איז מען כולל די עלטערן אין הרחמן הוא יברך אותי, ממילא איז מוכח אז דעמאלטס דערמאנט מען זיי נאר בדרך אגב.

אוועטאר
אוראייניקל
שר האלף
תגובות: 1608
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 21, 2019 9:05 am

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך אוראייניקל » פרייטאג יולי 10, 2020 5:45 am

למדן וצדיק האט געשריבן:
אין מחזור ויטרי דארט ווערט אויך געברענגט א נוסח וואס מ'זאגט ביי א חתונה:
ובסעודת החתן יאמר:

הָרַחְמָן הוּא יִבְנֶה וְיִסְעֹד וַיְכַלְכֵּל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וִיבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה וְאֶת הַשּׁוֹשְׁבִינִים וְאֶת הַשּׁוֹשְׁבִינוֹת, וְאֶת אַחֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַיּוֹשְׁבִים כָּאן וְהַמְּסֻבִּין כָּאן [b]וְהַמְּשַׁמְּשִׁין כָּאן בִּבְנֵי בְּרִית
, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל כֵּן יִתְבָּרְכוּ הֵן וְנִתְבָּרֵךְ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה וְנֹאמַר אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקִי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ הֶחָתָן וְלֹא תִּכָּלֵם הַכַּלָּה לֹא יֵבוֹשׁוּ בְּבָנִים וְלֹא יִכָּלְמוּ בִּבְנֵי בָּנִים, וְיַצְלִיחוּ מְאֹד בְּכָל נִכְסֵיהֶם וְיִהְיוּ נִכְסֵיהֶם וּנְכָסֵינוּ מַצְלִיחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְאַל יִזְדַּקֵּק לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

מִמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם וְנִשְׁאוּ בְּרָכָה מֵאֵת הַשֵּׁם וּצְדָקָה מֵאֱלֹקִי יִשְׁעֵנוּ וְיִמְצְאוּ חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם.[/b]

ווי מ'זעהט איז ביי חתן כלה שוין יא די נוסח "עליהם ועלינו" וויבאלד "עליהם" גייט ארויף אויף די חתן כלה, און "עלינו" אויף די מסובין.

דאס אז די הרחמן איז נתייסד געווארן פאר אן אורח צו זאגן פאר'ן בעה"ב האט באמת שוין גאר הייליגע מקור אין תיקוני זהר, דארט שטייט אזוי:
וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ לְבַעַל הַבַּיִת בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, בְּבִרְכָן דְּאִתְבָּרְכוּ אִינוּן, דְּבִרְכָאָן עַל יְדֵי דְצַדִּיק נָחֲתִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.

פון דעם זעהט מען לכאורה אז די נוסח "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל" איז נתייסד געווארן דוקא צו זאגן פאר אן אורח וואס בענטשט מיט דעם דער בעה"ב.

[/i]


אין דעם מחזור ויטרי זעהט מען נאך א אינטערעסאנטע זאך, וואס איז נישט געדרוקט אין רוב סידורים, וואס שטייט אויך אין קיצור של"ה
'ואם המה בבית עכו"ם יאמר כן יברך אותנו בני ברית יחד בברכה שלמה ונאמר אמן'.
לכאורה די טעם פארוואס ס'ווערט נישט געברענגט אין די היינטיגע סידורים, איז ווייל היינט איז כמעט נישט מצוי צו עסן בבית עכו"ם, אזוי ווי אמאהל ווען מ'האט זיך אפגעשטעלט אונטערוועגנס ביי גוים וכדו'.
אבער דאס איז נאכאלץ נוגע טאקע ביי חתונות וכדו' ווי ס'דרייען זיך ארום במקום הסעודה אויך נישט-יודן, וואס ווי מזעהט אין מחזור ויטרי, דארף מען דעמאלטס ארויס זאגן 'כן יברך אותנו בני ברית'.


און העיקר שכחתי, צום עצם מאמר, הערליך און באלערנד, כה לחי!

דייקן
שר חמש מאות
תגובות: 602
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 02, 2020 1:32 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך דייקן » פרייטאג יולי 10, 2020 8:59 am

א מורא'דיגע ארבעט, הרב @למדן וצדיק!
א גרויסער דאנק.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24009
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג יולי 10, 2020 9:56 am

הערליך שיין און מסודר, זעלטענע דורכדרינגליכע ארבייט, ישר כחכם.

----
למדן וצדיק האט געשריבן:אין יאר תק"ה האט דער יעב"ץ געדרוקט אין אלטונא זיין באקאנטע סידור עמודי השמים,. ווי דערמאנט רעדט זיך דער יעב"ץ אפ אויף דעם אויף וואס ביי די בני אשכנז איז נישט איינגעפירט צו זאגן די ברכת האורח ווי די נוסח פון די גמרא. דער יעב"ץ האט טאקע אריינגעדרוקט אין זיין סידור די נוסח פון די גמרא מיט א קליינע הוספה אנהייב "הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואשתו ובניו ואת כל אשר לו יהי רצון שלא יבוש וכו’".

אין די עצם הרחמן איז די נוסח ווי אונז זאגן היינט, "אבי מורי" און ווי אויך די הוספה פון "אותנו ואת כל אשר לנו". פון "את אבי מורי" ביז נאך "ואת כל אשר להם" איז ארומגערינגלט. ס'איז משמע פון דעם ווי דער מטה יהודה, אז איינער וואס איז סומך על שלחן עצמו זאל זאגן פשוט "הוא יברך אותנו ואת כל אשר לנו".

ווי אויך ביי במרום איז "עליו ו-" ארומגערינגלט. דאס מיינט לכאורה אז נאר א קינד וואס זאגט "את אבי מורי וכו'" זאל זאגן עליו אויף זיין טאטע (צו "עליהם" לויט אונזער נוסח) אבער א בעה"ב זאל נאר זאגן "עלינו".

אין לוח ארש שרייבט ער ילמדו [חירי"ק, שו"א, שו"א, מלאפו"ם] עלינו
"כך שמעתי מפה קדוש אמ"ה ז"ל בהיותי תינוק יושב בחיקו" [אגב למדנו אז מ'מעג בענטשן מיט א קינד אויפן שויס]
Capture.JPG
Capture.JPG (78.41 KiB) געזעהן 576 מאל

אוראייניקל האט געשריבן:אין דעם מחזור ויטרי זעהט מען נאך א אינטערעסאנטע זאך, וואס איז נישט געדרוקט אין רוב סידורים, וואס שטייט אויך אין קיצור של"ה
'ואם המה בבית עכו"ם יאמר כן יברך אותנו בני ברית יחד בברכה שלמה ונאמר אמן'.
לכאורה די טעם פארוואס ס'ווערט נישט געברענגט אין די היינטיגע סידורים, איז ווייל היינט איז כמעט נישט מצוי צו עסן בבית עכו"ם, אזוי ווי אמאהל ווען מ'האט זיך אפגעשטעלט אונטערוועגנס ביי גוים וכדו'.
אבער דאס איז נאכאלץ נוגע טאקע ביי חתונות וכדו' ווי ס'דרייען זיך ארום במקום הסעודה אויך נישט-יודן, וואס ווי מזעהט אין מחזור ויטרי, דארף מען דעמאלטס ארויס זאגן 'כן יברך אותנו בני ברית'.

מג"א סי' קפ"ט ס"ק א'
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
דניאל אויערבאך
שר האלף
תגובות: 1361
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 08, 2017 4:31 pm

Re: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי

תגובהדורך דניאל אויערבאך » פרייטאג יולי 10, 2020 10:19 am

זייער א שיינע הערליכע ארבעט, א זאך וואס האט מיר שוין לאנג געוואונדערט.
ייש"כ למדן וצדיק!


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט