וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלפיים
תגובות: 2394
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

זוהר חדש בראשית תיד תטו

תגובהדורך שטאלצער יוד » מאנטאג מאי 13, 2019 5:29 pm

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עַד תְּלֵיסַר שְׁנִין, אִשְׁתַּדְלוּתֵיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּהַהוּא נֶפֶשׁ חַיָּיתָא. מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא, אִי בָּעֵי לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה, יַהֲבִין לֵיהּ הַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּאִתְגְּזָרַת מִכּוּרְסֵי יְקָרָא דְמַלְכָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ טַעֲמָא דְּתָנִינָן, בִּתְלַת עָשָׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, בְּמַתְנִיתָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, זַמִּין לְמָארֵי מַתְנִיתָּא לְמֵיכַל בִּסְעוּדָתָא רַבָּה דַּעֲבַד לְהוֹ, וְחָפָא כָּל בֵּיתָא בְּמָאנֵי דִּיקָר, וְאוֹתִיב לְרַבָּנָן בְּהַאי גִיסָא, וְהוּא בְּהַאי גִיסָא, וַהֲוָה קָא בָּדַח טוּבָא.
אֲמָרוּ לֵיהּ מַאי בְּדִיחוּתָא דְּמַר בְּהַאי יוֹמָא דֵּין מִשְּׁאָר יוֹמִין. אֲמַר לְהוֹ, דְּיוֹמָא דֵין נָחֲתָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, בְּאַרְבַּע גַּדְּפִין דְּחֵיוָתָא, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וּבְהִילּוּלָא דָּא, יְהֵא לִי בְּדִיחוּתָא שְׁלֵימָתָא.
אוֹתְבֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ לְגַבֵּיהּ, אֲמַר תִּיב בְּרִי תִּיב, דְּיוֹמָא דֵין אַתְּ קַדִּישָׁא, וּבְעַדְבָא דְקַדִּישִׁין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה חַד, וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקֵי רַבָּנָן, חָמוּ קִיטוֹרָא דְּהֲוָה סָלֵיק מִבֵּיתָא כָּל הַהוּא יוֹמָא

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4578
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » מאנטאג מאי 13, 2019 5:37 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, עַד תְּלֵיסַר שְׁנִין, אִשְׁתַּדְלוּתֵיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּהַהוּא נֶפֶשׁ חַיָּיתָא. מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא, אִי בָּעֵי לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה, יַהֲבִין לֵיהּ הַהִיא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּאִתְגְּזָרַת מִכּוּרְסֵי יְקָרָא דְמַלְכָּא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ טַעֲמָא דְּתָנִינָן, בִּתְלַת עָשָׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי, בְּמַתְנִיתָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, זַמִּין לְמָארֵי מַתְנִיתָּא לְמֵיכַל בִּסְעוּדָתָא רַבָּה דַּעֲבַד לְהוֹ, וְחָפָא כָּל בֵּיתָא בְּמָאנֵי דִּיקָר, וְאוֹתִיב לְרַבָּנָן בְּהַאי גִיסָא, וְהוּא בְּהַאי גִיסָא, וַהֲוָה קָא בָּדַח טוּבָא.
אֲמָרוּ לֵיהּ מַאי בְּדִיחוּתָא דְּמַר בְּהַאי יוֹמָא דֵּין מִשְּׁאָר יוֹמִין. אֲמַר לְהוֹ, דְּיוֹמָא דֵין נָחֲתָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, בְּאַרְבַּע גַּדְּפִין דְּחֵיוָתָא, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וּבְהִילּוּלָא דָּא, יְהֵא לִי בְּדִיחוּתָא שְׁלֵימָתָא.
אוֹתְבֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ לְגַבֵּיהּ, אֲמַר תִּיב בְּרִי תִּיב, דְּיוֹמָא דֵין אַתְּ קַדִּישָׁא, וּבְעַדְבָא דְקַדִּישִׁין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה חַד, וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקֵי רַבָּנָן, חָמוּ קִיטוֹרָא דְּהֲוָה סָלֵיק מִבֵּיתָא כָּל הַהוּא יוֹמָא

יישר אבער נישט ממש ווי דאס וואס איך האב געזעהן אין א גליון כנ"ל

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 427
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » מאנטאג מאי 13, 2019 8:44 pm

דאס וואס שטאלצער יוד האט ציטירט איז די צווייטע שטיקל, די ערשטע שטיקל אין אין מדרש הנעלם אויף בראשית געדרוקט אין זהר חדש דף כ:

נתן בן ופסי
שר מאה
תגובות: 134
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 04, 2019 8:34 am

תגובהדורך נתן בן ופסי » זונטאג מאי 19, 2019 7:04 pm

איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2629
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג מאי 19, 2019 7:10 pm

א אייוועלט זוך האט געפירט צו @ממי_שאמרו'ס ארטיקלן
viewtopic.php?p=666763#p666763
viewtopic.php?p=724179#p724179

מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 315
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

תגובהדורך מיגו » זונטאג מאי 19, 2019 7:11 pm

אין געוויסע מקומות (סאטמער) איז מען מקפיד (קצת) נישט צו ענדיגן די קריאה וואס איז איינס פאר אחרון דארט ווי עס הייבט זיך אן דער מפטיר, דער עולה אחרון וועט אלעמאל אנהייבן אביסל פריער ווי עס איז אנגעצייכענט מפטיר.

האט דאס א מקור?

נתן בן ופסי
שר מאה
תגובות: 134
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 04, 2019 8:34 am

תגובהדורך נתן בן ופסי » זונטאג מאי 19, 2019 7:45 pm

אדער יא האט געשריבן:א אייוועלט זוך האט געפירט צו @ממי_שאמרו'ס ארטיקלן
viewtopic.php?p=666763#p666763
htts://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 79#p724179

א גרויסען יישר כח דארט ווערט זייער שיין אויסגעשמועסט ווער עס האט דאס אויסגעטראפן און צו אונזערע חכמים האלטען דערפון. אבער איך וויל וויסן א יעדע מזל האט זיין מדה מעלות און חסרונות פון יענע מזל דאס האט מען שוין אויכעט אויסגעשמעוסט דא? אויב יא ביטע ציברענגען! ייש"כ

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3709
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » זונטאג מאי 19, 2019 8:39 pm

מיגו האט געשריבן:אין געוויסע מקומות (סאטמער) איז מען מקפיד (קצת) נישט צו ענדיגן די קריאה וואס איז איינס פאר אחרון דארט ווי עס הייבט זיך אן דער מפטיר, דער עולה אחרון וועט אלעמאל אנהייבן אביסל פריער ווי עס איז אנגעצייכענט מפטיר.

האט דאס א מקור?

כ'האב מיך אמאל אינטערעסירט און נישט געטראפן א מקור. איינער האט געוואלט זאגן די טעם איז ווייל מ'פראבירט צו ליינען מער ווי דריי פסוקים פאר יעדעם ווייל די גמרא זאגט אז דער וואס באקומט 4 פסוקים איז משובח, און פון מפטיר ביז סוף סדרה איז געווענטליך נאר 3 פסוקים.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21959
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג מאי 20, 2019 9:20 am

ניין, די טעם איז נישט צו איבערליינען גענוי די זעלבע קריאה.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2488
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » מאנטאג מאי 20, 2019 9:24 am

נתן בן ופסי האט געשריבן:איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

פון ארטסקרול איז דא אויף ענגליש צוויי בענדער
https://www.artscroll.com/Books/9781422608982.html

אוועטאר
ירום הודו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 297
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 8:28 pm

תגובהדורך ירום הודו » מאנטאג מאי 20, 2019 10:38 am

farshlufen האט געשריבן:ניין, די טעם איז נישט צו איבערליינען גענוי די זעלבע קריאה.


נו, קען מען דאך אנהייבן ביי מפטיר מיט אפאר פסוקים פריער?
ברוך שחלק מחכמתו ליראיו

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3709
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מאנטאג מאי 20, 2019 1:47 pm

farshlufen האט געשריבן:ניין, די טעם איז נישט צו איבערליינען גענוי די זעלבע קריאה.

הא גופא טעמא בעי. פארוואס זאל דאס זיין א פראבלעם?

נתן בן ופסי
שר מאה
תגובות: 134
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 04, 2019 8:34 am

תגובהדורך נתן בן ופסי » מאנטאג מאי 20, 2019 8:12 pm

נחום וואהלינער האט געשריבן:
נתן בן ופסי האט געשריבן:איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

פון ארטסקרול איז דא אויף ענגליש צוויי בענדער
https://www.artscroll.com/Books/9781422608982.html

א גרויסען ייש''כ! און יודיש איז אויך דא?

גברא רבא
שר חמישים
תגובות: 70
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 14, 2019 8:52 pm

תגובהדורך גברא רבא » מאנטאג מאי 20, 2019 8:45 pm

נתן בן ופסי האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:
נתן בן ופסי האט געשריבן:איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

פון ארטסקרול איז דא אויף ענגליש צוויי בענדער
https://www.artscroll.com/Books/9781422608982.html

א גרויסען ייש''כ! און יודיש איז אויך דא?

ספר כוכבים ומזלות צוויי בענדער און ספר חמה ולבנה פון צבי כהן

להודות
שר מאה
תגובות: 129
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 27, 2016 5:02 pm

שביעי ומפטיר

תגובהדורך להודות » מאנטאג מאי 20, 2019 10:15 pm

דריידל האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:ניין, די טעם איז נישט צו איבערליינען גענוי די זעלבע קריאה.

הא גופא טעמא בעי. פארוואס זאל דאס זיין א פראבלעם?


אין פ' עקב למשל איז שביעי און מפטיר די זעלבע.

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2488
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » דינסטאג מאי 21, 2019 9:04 am

נתן בן ופסי האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:
נתן בן ופסי האט געשריבן:איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

פון ארטסקרול איז דא אויף ענגליש צוויי בענדער
https://www.artscroll.com/Books/9781422608982.html

א גרויסען ייש''כ! און יודיש איז אויך דא?

נישט וויפיל איך ווייס
קען זיין אויף לשה"ק אביסעלע אין די לוח דבר בעתו, אבער כמעט גארנישט
די איינציגסטע ספר איז הנ"ל פון ארטסקרול אויף ענגליש

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2347
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג מאי 21, 2019 9:34 am

נחום וואהלינער האט געשריבן:
נתן בן ופסי האט געשריבן:
נחום וואהלינער האט געשריבן:
נתן בן ופסי האט געשריבן:איינער קען מיר ביטע ציווייזען עפעס א ספר וואס רעדט איבער די מזל פון די חדשים אין יעדע מזל איוף וועלכע זאכן זענען זיי א מזל אלעס ארום און ארום יישר כח למפרע

פון ארטסקרול איז דא אויף ענגליש צוויי בענדער
https://www.artscroll.com/Books/9781422608982.html

א גרויסען ייש''כ! און יודיש איז אויך דא?

נישט וויפיל איך ווייס
קען זיין אויף לשה"ק אביסעלע אין די לוח דבר בעתו, אבער כמעט גארנישט
די איינציגסטע ספר איז הנ"ל פון ארטסקרול אויף ענגליש



רמב"ם פי״א מהל׳ עבודת כוכבים ה״ט האט געשריבן:אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים. וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן ולוקה.


רמב"ם פי״א מהל׳ עבודת כוכבים הט״ז האט געשריבן:"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' א-להיך".


פירוש המשניות להרמב״ם – מסכת עבודה זרה פרק ד משנה ז האט געשריבן:לפי שאני יודע שרוב בני אדם כולם נפתים בזה פתוי גדול מאד ובדברים דומה להם ומחשבים שיש להם ענינים אמתיים ואין הדבר כן עד כי הטובים החסידים מבני דתנו חושבים שהם דברים אמתיים אלא שהם אסורין מצד התורה בלבד ואינם יודעים שהם דברים בטלים כוזבים ונצטוינו בתורה שלא לעשותם כמו שהזהירה על הכזב והם דברים נתבררה להם פרסום גדול אצל העובדי כוכבים ועיקר זה באומה הנקראת צאבים והם האומה שיצא אברהם אבינו ע"ה מביניהם וחלק על טעותם וסברתם המקולקלת במה שנתן הא-להים בלבו מן החכמה והיו מגדלין ומכבדין הכוכבים ומיחסין בהם פעולות שאינן להם והם שכתבו ספרים בדיני הכוכבים והכשוף וההשבעה והמזלות הרוחניות ודבר הכוכבים והשדים והגדת העתידות ומעונן ומנחש על רוב מיניהם ושאלת המתים והרבה מכיוצא בזה ששלפה התורה האמיתית חרבה עליהם והכריתה אותם והם עיקר עבודת כוכבים וענפיה וזה שהכזב הראשון גזירת הכוכבים שנתברר במופת בחכמת הטבע בטול הקדמותיו הראשונה באמרם הכוכב הפלוני רע ונקשה וכוכב פלוני טוב ומצליח והחלק הפלוני מן הגלגל יאות הכוכב הפלוני והוא הפך הכוכב הפלוני עם היות הגלגל כולו גוף אחד מתדמת החלקים אין בו שינוי ולא כזב ושתי הקדמות אלו הם עמודי גזירת הכוכבים אשר בהתברר בטולם כמו שנתברר בטלו חלקים עד סופם:


סאיז אבער דא פון די ראשונים וואס האלטן אז באיז יא דברים בגו
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

מתוקים
שר חמישים
תגובות: 66
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 18, 2015 10:22 am

תגובהדורך מתוקים » דינסטאג מאי 21, 2019 10:08 am

דריידל האט געשריבן:
מיגו האט געשריבן:אין געוויסע מקומות (סאטמער) איז מען מקפיד (קצת) נישט צו ענדיגן די קריאה וואס איז איינס פאר אחרון דארט ווי עס הייבט זיך אן דער מפטיר, דער עולה אחרון וועט אלעמאל אנהייבן אביסל פריער ווי עס איז אנגעצייכענט מפטיר.

האט דאס א מקור?

כ'האב מיך אמאל אינטערעסירט און נישט געטראפן א מקור. איינער האט געוואלט זאגן די טעם איז ווייל מ'פראבירט צו ליינען מער ווי דריי פסוקים פאר יעדעם ווייל די גמרא זאגט אז דער וואס באקומט 4 פסוקים איז משובח, און פון מפטיר ביז סוף סדרה איז געווענטליך נאר 3 פסוקים.


אמאל געהערט אז די סיבה איז ווייל עז איז דא א קפידה נישט צו ליינען גענוי די זעלבע פסוקים פאר צוויי מענטשן,
מען זאל נישט זאגן אז די פריערדיגע איז נישט גוט געווען ליינט מען איבער,
א בחינה פון נישט אויפרופען כהן אחר כהן

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3709
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » דינסטאג מאי 21, 2019 11:15 am

מתוקים האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
מיגו האט געשריבן:אין געוויסע מקומות (סאטמער) איז מען מקפיד (קצת) נישט צו ענדיגן די קריאה וואס איז איינס פאר אחרון דארט ווי עס הייבט זיך אן דער מפטיר, דער עולה אחרון וועט אלעמאל אנהייבן אביסל פריער ווי עס איז אנגעצייכענט מפטיר.

האט דאס א מקור?

כ'האב מיך אמאל אינטערעסירט און נישט געטראפן א מקור. איינער האט געוואלט זאגן די טעם איז ווייל מ'פראבירט צו ליינען מער ווי דריי פסוקים פאר יעדעם ווייל די גמרא זאגט אז דער וואס באקומט 4 פסוקים איז משובח, און פון מפטיר ביז סוף סדרה איז געווענטליך נאר 3 פסוקים.


אמאל געהערט אז די סיבה איז ווייל עז איז דא א קפידה נישט צו ליינען גענוי די זעלבע פסוקים פאר צוויי מענטשן,
מען זאל נישט זאגן אז די פריערדיגע איז נישט גוט געווען ליינט מען איבער,
א בחינה פון נישט אויפרופען כהן אחר כהן

פון ווי שטאמט די קפידה, האט דאס א מקור?
און וואס איז די אויפטי אז מ'שעלט זיך אפ אביסול פריער, ווען מ'ליינט מפטיר קען מען אויך זאגן אז די לעצטע דריי פסוקים איז נישט גוט געליינט געווארן און פארדעם ליינט מען איבער.

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10234
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » דינסטאג מאי 21, 2019 11:37 am

עס שטייט אין או"ח סי קל"ז.

אויף מפטיר ליינט מען יא איבער וואס מען האט שוין געליינט פריער, ווייל דאס איז נישט מגוף הקריאה (עיין ש"א ש"ז סע' ל"ד).

אבער אחרון איז מגוף הקריאה שמוסיפין על הקרואים פראבירט מען לכתחילה ער זאל ליינען עטליכע פסוקים וואס מען גייט נישט ליינען אויף מפטיר.

אויף די פרשיות וואס שביעי מפטיר זענען די זעלבע עיין לבוש"מ או"ח תנ' סי' ק"א.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10234
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » דינסטאג מאי 21, 2019 11:38 am

עס שטייט אין או"ח סי קל"ז אז מען ליינט נישט איבער די זעלבע פסוקים.
לעצט פאראכטן דורך טייבעלע אום דינסטאג מאי 21, 2019 11:52 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3709
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » דינסטאג מאי 21, 2019 11:42 am

טייבעלע האט געשריבן:עס שטייט אין או"ח סי קל"ז.


וואס שטייט דארט?

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר האלפיים
תגובות: 2679
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דינסטאג מאי 21, 2019 12:18 pm

דאכט זיך אז פ' יתרו ליינט מען געוענליך יא די זעלבע קריאה פאר אחרון און מפטיר. (אויב מ'וויל מאכן די עשרת הדברות ביי ששי)
קריך נישט צו הויך, ווייל אויב דו וועסט חלילה פאלן וועט דיין קלאפ זיין פיל שטארקער!

מיין אבזערוואציע ווינקל

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3709
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » דינסטאג מאי 21, 2019 1:49 pm

טייבעלע האט געשריבן:עס שטייט אין או"ח סי קל"ז אז מען ליינט נישט איבער די זעלבע פסוקים.

די מיינסט סעיף ו'?
הקורא בתורה ראשון וקרא השני מה שקרא הראשון אם הוסיף על מה שקרא הראשון ג' פסוקים או אפילו שנים במקום דלא אפשר אותו שני עולה מן המנין ואם לאו אינו עולה מן המנין חוץ מפרי החג משום דלא אפשר


דארט שטייט אז די צווייטער מוז ליינען עפעס מער ווי דער ערשטער, נו וואס טיט מען אויף מיט סטאפן פריער ווי מפטיר.

(חוץ פון דעם וואס די גאנצע סעיף איז נישט נוגע לעניננו ווי מ'האלט שוין נאך שבעה קרואים, און כ"ש מפטיר)

מיגו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 315
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 09, 2017 11:33 pm

תגובהדורך מיגו » דינסטאג מאי 21, 2019 2:01 pm

להודות האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:ניין, די טעם איז נישט צו איבערליינען גענוי די זעלבע קריאה.

הא גופא טעמא בעי. פארוואס זאל דאס זיין א פראבלעם?


אין פ' עקב למשל איז שביעי און מפטיר די זעלבע.


אבער אויב וויל מען מוסיף זיין אן אחרון קען מען מפסיק זיין פריער פאר שביעי און שביעי וועט זיין אחרון און דערנאך מפטיר.

אגב, אין פר' קדושים איז נישטא קיין דריי פסוקים צווישן שביעי און מפטיר.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 12 געסט