בלאט 61 פון 63

געשריבן: מיטוואך פאברואר 13, 2019 1:47 pm
דורך dovidal
שלחן הטהור להרה"ק אהרן ראטה זצ"ל דפוס ראשון נדפס בעיר סאטמאר עם הסכמות גדולי הצדיקים - בעל חקל יצחק מספינקא - בעל דברי יואל מסאטמאר- בעל אהבת ישראל מוויזשניץ - רבי יוסף חיים זאנענפעלד - רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא - בעל קרן לדוד מסאט
מאר ועוד====ההסכמות אלו נשמטו ממהדורות הבאות
למה השמיטו ההסכמות מי יודע?..

געשריבן: פרייטאג פאברואר 22, 2019 12:07 am
דורך שאינו יודע
די וואך געוואר געווארן טייטש אין פסוק ויעבור ה׳ על פניו ויקרא גייט ארויף אז השי״ת האט געזאגט. איך האב געמיינט אייביג אז עס גייט ארויף אויף משה רבינו

געשריבן: פרייטאג פאברואר 22, 2019 12:08 am
דורך שאינו יודע
משים לב געווען אז נגד כל עמך אעשה ׳נפלאות׳ טייטשט נישט וואונדערליך נאר ׳אפשיידונגען׳

געשריבן: זונטאג פאברואר 24, 2019 3:36 pm
דורך שפיגליצקי
די וואך געהערט בשם חת"ס אין די דרשות לז' אדר, אז די יאר פון נס פורים האט געדארפט לויטן חשבון זיין אן עיבור יאר און די גזירה איז געווען אויף אדר א', למעשה האט מען נישט מעבר געווען יענעם יאר נאר א יאר דערנאך.

ווייסט איינער פונקטליך וואו דאס איז אין חת"ס?

געשריבן: זונטאג מארטש 03, 2019 10:49 pm
דורך שפיגליצקי
איך האב דאס געטראפן אין חת"ס שו"ת חלק או"ח סי' קס"ג.

געשריבן: פרייטאג אפריל 12, 2019 1:21 am
דורך קיקיון
בר חכים האט געשריבן:אין
בד״ה - נפלה עטרת ראשינו - הרה״ק רבי ישראל אברהם פורטוגל זצ״ל, סקולענער רבי - כ״ה אדר תשע״ט
באַריכט פון דער ערשטער און היסטאָרישער שבת:
.......................
ווען עס איז געקומען צו קדיש יתום, האבן בני הרה"ק רבינו זצ"ל קודם געזאגט קדיש, און נאר דערנאך האבן די איבריגע יתומים - מתפללי המנין - געזאגט קדיש יתום. ............




נימוקי אורח חיים
נימ.jpg
נימ.jpg (165.46 KiB) געזעהן 2866 מאל

געשריבן: פרייטאג אפריל 12, 2019 6:53 am
דורך nmi
אין סאטמאר פירט מען זיך אויך אזוי

געשריבן: פרייטאג אפריל 12, 2019 10:46 am
דורך געדענקט
שפיגליצקי האט געשריבן:איך האב דאס געטראפן אין חת"ס שו"ת חלק או"ח סי' קס"ג.

sorry i can type yidish
but in yismach yisroel on pirim also sayes that it was a iber yur

ווי שטייט דאס

געשריבן: מיטוואך אפריל 17, 2019 10:03 pm
דורך dovidal
מעניין לציין בזה את מנהגו של הגאון רבי הילל ליכטנשטיין זצ״ל, מקולומאי. הוא נהג לעטר את שולחן הסדר שלו עם כל חיבוריו שהיו לו בכתב-יד. והיה מכריז: -

געשריבן: מיטוואך מאי 22, 2019 7:20 pm
דורך scy4851
nmi האט געשריבן:אין סאטמאר פירט מען זיך אויך אזוי

איך האב אמאהל געדאוונט און וויזניץ מיט ר' מאטעלע ז"ל מנין און ר' מאטעלע האב געזאגט קדיש און דערנאך ווען ער האט געפארטיגט האבען אלע אנדערע אבלים געזאגט.

געשריבן: מיטוואך מאי 22, 2019 7:25 pm
דורך shimon7323
יא, און ווען דער קינדער זענען געווען און יאר פון די מאמע און דער רבי האט געזאגט קדיש יענעם טאג איז געווען דריי מאל קדיש.

געשריבן: מיטוואך מאי 22, 2019 10:05 pm
דורך מיקא
ס'דא א חסידישע ווארט; כפירה איז באשאפן געווארן, אז ווען מ'ברויך העלפן א יוד זאל מען נישט דעמאלטס זאגן, כ'גלייב גאט ב''ה וועט עהם שוין העלפן. דאן זאלסטו נישט גלייבן נאר העלפן בפועל.
ווער איז דער בעל המאמר במקור, און ווי איז די מקור בכתב, ווער ווייסט?

געשריבן: דאנארשטאג מאי 23, 2019 1:51 pm
דורך יודל קליין
מיקא האט געשריבן:ס'דא א חסידישע ווארט; כפירה איז באשאפן געווארן, אז ווען מ'ברויך העלפן א יוד זאל מען נישט דעמאלטס זאגן, כ'גלייב גאט ב''ה וועט עהם שוין העלפן. דאן זאלסטו נישט גלייבן נאר העלפן בפועל.
ווער איז דער בעל המאמר במקור, און ווי איז די מקור בכתב, ווער ווייסט?

דאס ווארט שטייט אין ספה"ק אור מלא בשם הרה"ק רבי משה לייב סאסובער זי"ע

געשריבן: דאנארשטאג מאי 23, 2019 2:53 pm
דורך מיקא
יודל קליין האט געשריבן:
מיקא האט געשריבן:ס'דא א חסידישע ווארט; כפירה איז באשאפן געווארן, אז ווען מ'ברויך העלפן א יוד זאל מען נישט דעמאלטס זאגן, כ'גלייב גאט ב''ה וועט עהם שוין העלפן. דאן זאלסטו נישט גלייבן נאר העלפן בפועל.
ווער איז דער בעל המאמר במקור, און ווי איז די מקור בכתב, ווער ווייסט?

דאס ווארט שטייט אין ספה"ק אור מלא בשם הרה"ק רבי משה לייב סאסובער זי"ע

לינק ביטע אדער מראי מקום.

געשריבן: דאנארשטאג מאי 23, 2019 5:31 pm
דורך יודל קליין
איך האב נישט קיין אוצר החכמה און ווי עס זעהט אויס איז אויך היברו בוקס.ארג נישט דא דעם ספר, והספר הזה אינו נמצא תחת ידי כעת אבער איך געדענק זיכער אז איך האב עס אמאל דארט געזעהן.
און אי"ה היינט ביי מנחה מעריב וועל איך עס נאל קוקן און ביהמ"ד אויב איך וועל טרעפן די ספר.

געשריבן: דאנארשטאג מאי 23, 2019 6:44 pm
דורך גבר ישראל
מיקא האט געשריבן:
יודל קליין האט געשריבן:
מיקא האט געשריבן:ס'דא א חסידישע ווארט; כפירה איז באשאפן געווארן, אז ווען מ'ברויך העלפן א יוד זאל מען נישט דעמאלטס זאגן, כ'גלייב גאט ב''ה וועט עהם שוין העלפן. דאן זאלסטו נישט גלייבן נאר העלפן בפועל.
ווער איז דער בעל המאמר במקור, און ווי איז די מקור בכתב, ווער ווייסט?

דאס ווארט שטייט אין ספה"ק אור מלא בשם הרה"ק רבי משה לייב סאסובער זי"ע

לינק ביטע אדער מראי מקום.

ענדליך צו דעם שמעתי פעם בשם הבעל שם טוב. למה כל הברכות השחר אומרים בלשון רבים, פוקח עורים, מתיר אסורים וכדומה וברכת שעשה לי כל צרכי הוא בלשון יחיד, שמברך הברכה רק בשביל עצמו? והטעם באותו סגנון, שאין לחשוב שלחבירו יש לו כל צרכיו......אדרבא תחשוב שחסר לו הרבה וככה תוסיף לו על צרכיו. ובטח שלא יאמר אז עס באשערט ער זאל עס נישט האבען....

געשריבן: זונטאג מאי 26, 2019 3:36 pm
דורך מיקא
אויב ס'שייך א לינק צו א מראי מקום 'כתוב בספר'.

געשריבן: זונטאג מאי 26, 2019 4:01 pm
דורך מי זה
גבר ישראל האט געשריבן:
מיקא האט געשריבן:
ענדליך צו דעם שמעתי פעם בשם הבעל שם טוב. למה כל הברכות השחר אומרים בלשון רבים, פוקח עורים, מתיר אסורים וכדומה וברכת שעשה לי כל צרכי הוא בלשון יחיד, שמברך הברכה רק בשביל עצמו? והטעם באותו סגנון, שאין לחשוב שלחבירו יש לו כל צרכיו......אדרבא תחשוב שחסר לו הרבה וככה תוסיף לו על צרכיו. ובטח שלא יאמר אז עס באשערט ער זאל עס נישט האבען....

אויב ס'שייך א לינק צו א מראי מקום 'כתוב בספר'.

ר' מנשה רייזמאן (שיעורים בסידור התפילה-לז-עמ' יא) ברענגט עס אין נאמען פונעם 'עיון תפילה'.

געשריבן: זונטאג מאי 26, 2019 4:25 pm
דורך חוח בין השושנים
וואס איז פשט?
א מחבר, א תלמיד חכם מופלג, אין תרצ"ז דא אין ניו יארק שרייבט זיך זיין נאמען מנחם משולב מיט די שמות הוי"ה און אדנ"י.
שערי שמים.JPG
שערי שמים.JPG (33.52 KiB) געזעהן 2278 מאל

דאס איז ר' מנחם הכהן ריזיקאוו, אין זיין זפר שערי שמים.
סוף פון זיין הקדמה חתמ'עט ער זיין נאמען:
שערי שמים0.JPG
שערי שמים0.JPG (11.1 KiB) געזעהן 2278 מאל

און אזוי עטליכע מאל אינעם ספר. וואס האט אים צוגעברענגט דערצו?

געשריבן: זונטאג מאי 26, 2019 4:33 pm
דורך חוח בין השושנים
אין זיין שפעטערע ספר 'תורת הכהנים' וואס ער האט ארויסגעגעבן אין תש"ח (אין עלטער פון 80 יאר) שרייבט ער עס שוין אויפן שער בלאט.

תורת הכהנים.JPG
תורת הכהנים.JPG (25.53 KiB) געזעהן 2274 מאל

שאגת אריה

געשריבן: דינסטאג יוני 11, 2019 9:49 pm
דורך dovidal
איז דא עפעס א מעשה אז עס איז אמאל ארויף געפאלען א ספרים שאנק אויף דעם שאגת אריה ?
אויב יא ווי איז דער מקור און די גאנצע מעשה ?

געשריבן: דינסטאג יוני 11, 2019 11:22 pm
דורך dovidal
dovidal האט געשריבן:איז דא עפעס א מעשה אז עס איז אמאל ארויף געפאלען א ספרים שאנק אויף דעם שאגת אריה ? מצאתי באוצר החכמה באריכות
אויב יא ווי איז דער מקור און די גאנצע מעשה ?

ידועה האגדה על רבינו השאג"א שבערוב ימיו התמוטט עליו ארון ספרים, וכשחילצוהו מבין עמודי הספרים סיפר שהמחברים שהשיג עליהם תבעו את כבודם, ומשעה שהיה מונח תחתם ועד שהוציאו מאפילה לאורה, התפייס עם כולם, פרט ללבוש שהקפיד עליו ולא אבה סלוח, ובגינו אמר, אפטר מן העולם, וכך הווה.

הסיפור מסופר בסגנונות שונים, קראתי אותו בילדותי באחד מספריו הקטנים של הברמן (היימן הירושלמי ושאר כינוייו) וכעת בחיפוש באוצר אני מוצא אותו רק אצל ליפסון במדור לדור ח"ב עמ' 121, קאמעלהאר דור דעה עמ' ל"ב ואצל ישר בתולדות השאג"א, שבסוף שאג"א מהדורת מכון חת"ס.

[מי שבידו מקורות נוספים ובעיקר קדומים לסיפור זה אנא ירשום כאן בטובו].

ועתה בא אצלי כתב יד (נמצא בספריה פרטית של חד מחכמי התורה שבאר"י) המכיל כללי הפוסקים מאת חכם איטלקי לא מזוהה, ובו שמועות הרבה מרבו הרמ"ז. בראש כתב היד: 'בית מלכים ובית חדרים'.

והנה בין הדברים נמצא קטע מעניין זה:

כתב פר"ח בהקדמתו ששום אדם לא יסמוך להוראותיו ודחיותיו רק יברור הטוב בעיניו. וחכמי מצרים עשו הסכמה ששום אדם לא יקרא בספרו לא קבע ולא עראי על שדבר נגד גדולי הדור. ושמעתי משליח א' שהגיד לו הרב אבולאפיא חבר הרב בעל פר"ח איך להפר"ח בחלום נפתחו לו שמים וראה כיתות מלאכים לוהטים אותו, וירא כסא עם ר"י קארו עליו ור' מלאכים נושאים כסאו, וירא [את] ר' חזקיה די סילוה ואמר למלאכי השרת מי הוא זה, וא"ל ר' חזקיה בר פלוגתיך, ויצו להם שיכוהו, ויצעק ויאמר נעניתי לך, והשיב לו מהרי"ק מחול לך. אח"כ ירד מהר"י קולון וכך עשה, ואח"כ כמה גדולי פוסקים. עד שבא בעל הלבוש וצוה ללקותו מכת מרדות, ושאל ממנו מחילה, ואמר לו איני מוחל לך על שחרפתני והלכת אצל כל ב"ב שבעירך לומר תדעו שזה החייט לא תפר המלבוש היטב, וזה חירוף שלא ניתן לימחל, ונסתלק לעיל באומרו איני מוחל לך. ויקץ הרב פר"ח והתענה ואחר ג' ימים נפטר. ומכאן ילמוד כל אדם שלא לדבר נגד שום מחבר ק"ו מפר"ח שהיה יודע ש"ס כמו על פה. ושוב נר' מגנת ורדים חי"ד כלל ג' סי' ג' שנתקבצו חכמי מצרים לבטל ההסכמה. ועיין הקדמת סולת למנחה והקדמת הלכה ברורה.

עד עתה לא עלה בידי לזהות את מחבר הספר, שרובו ליקוטים אך כאן רואה אני פתח תקוה אף כי קלוש, שכן שימו לב למוטיב הזהה לחלוטין, בין שני הסיפורים:

א. המחברים מקפידים ומענישים מחכם מאוחר להם שהשיג עליהם.
ב. כולם מתפייסים למעט הלבוש!
ג. בגין הקפדתו של הלבוש מסתלק החכם המשיג!

קשה להאמין שהסיפורים אינם תלוים זה בזה!

מאיפה לקחו את קפדנותו היתרה של הלבוש יותר משאר הפוסקים?! דבר שאין לו זכר בדברי מי שכתבו עליו!נראה באופן ברור שסיפור אחד יונק מחבירו. ולכך יש יסוד גדול שהסיפור על הפר"ח והלבוש נדפס כבר באיזה מקומן!

הלכתי לעיין בספר הנפלא 'אמרי ספר' ומצאתי שם כמה דברים שיש להוסיפם כאן:

כתב החיד"א: 'שמעתי מפום רבנן קדישי שקבלו מרבותיהם שהרב הלבוש ז"ל בגן עדן העניש לרב גדול על שהתריס כנגדו בלומדו דבריו בלבוש'. – שמא כונתו לחכם האלמוני או לרב אבולעפיא?

בספר הצדיק ר' יוסף זונדל מסאלנט עמ' קי"ג נרשם בשם הגר"ח מואלאז'ין: אחד עשה שאלת חלום מדוע לא למדו הפר"ח מ' שנה [א"ה א"ס כנראה היינו הסכמת רבני מצרים], והשיבו על שקרא ללבוש חייט.

עוד סיפור על הקפדתו של הלבוש כנגד משיגיו שיש בו גם הד לסיפור המאוחר על נפילת ספרים על השאג"א!

ז"ל הגאון רבי חיים פאלאג'י: שמעתי מעשה נורא על הרב השקדן בתורה בעל שמחת יאודה ז"ל וכו' ולא היה מביט בספר הלבוש ובענין אחד דהיה שם מפורש נפל הספר עליו והכהו [א"ה א"ס מי שראה ספרי הלבוש הישנים יבין הענין על בוריו] ונבהל על זה, ואז מאותו יום היה קורא בו בכל דבר וכו' כן סיפר לי הרב מר בריה וכו' (כל החיים מערכת פוסקים מערכת י אות ע"א).

כאמור אין להעלות על הדעת שהסיפורים אינם קשורים זב"ז אלא שעד עתה לא עלה בידי לפתור את הענין. ואולי והוא העיקר! מכאן יבוא גם הפתרון לזהותו של אותו מחבר עלום.

געשריבן: מיטוואך יוני 12, 2019 12:28 am
דורך שאינו יודע
ליכט שטראלן

געשריבן: מיטוואך יוני 12, 2019 6:39 pm
דורך גברא רבא
dovidal האט געשריבן:איז דא עפעס א מעשה אז עס איז אמאל ארויף געפאלען א ספרים שאנק אויף דעם שאגת אריה ?
אויב יא ווי איז דער מקור און די גאנצע מעשה ?

אין די הקדמה אין ספר שדה צופים ברכות לר' שמואל אליעזר פריעדמאן ברענגט ער אז ער האט אנגעפרעגט די קאשוי רב אויף די גמרא אין מס' ברכות אז ר' חייא בר אבא האט איבער געחזרט זיין גאנצע לערנען יעדע דרייסיג טעג, צו עס איז מעגליך צו איבער חזרן גאנץ ש"ס אין דרייסיג טעג האט ער אים גענפערט אז לדעתו איז נישט מעגליך צו איבער חזרן גאנץ ש"ס אין דרייסיג טעג. האט ער אים געפרעגט פון די מעשה וואס ווערט געברענגט אז די שאגת אריה האט ביי די 70 יאר גענדיגט 1000 מאל ש"ס און אז מען מאכט די חשבון קומט אויס אז עס איז נישט מעגליך געווען צו ענדיגן ש"ס טויזנט מאל נאר אויב ער האט מסיים געווען מער ווי איינמאל א חודש האט אים די רב גענפערט אז ער גלייבט נישט די מעשה
שפעטער איז ער געווען ביי ר' חיים קנייעבסקי און ער האט אים געפרעגט אויב עס איז מעגליך צו ענדגין האט ער געזאגט אז ער האלט אז עס איז יא מעגליך צו ענדיגן
און זיינע גבאים האבן באשטעטיגט אז פיל מאל ענדיגט ער ש"ס אין ווייניגער ווי 30 טעג
עכ"פ זעהט מען אז די קאשויער רב האט נישט געגלייבט די גאנצע מעשה

געשריבן: מיטוואך יוני 12, 2019 7:58 pm
דורך עפל קאמפאוט
גברא רבא האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:איז דא עפעס א מעשה אז עס איז אמאל ארויף געפאלען א ספרים שאנק אויף דעם שאגת אריה ?
אויב יא ווי איז דער מקור און די גאנצע מעשה ?

אין די הקדמה אין ספר שדה צופים ברכות לר' שמואל אליעזר פריעדמאן ברענגט ער אז ער האט אנגעפרעגט די קאשוי רב אויף די גמרא אין מס' ברכות אז ר' חייא בר אבא האט איבער געחזרט זיין גאנצע לערנען יעדע דרייסיג טעג, צו עס איז מעגליך צו איבער חזרן גאנץ ש"ס אין דרייסיג טעג האט ער אים גענפערט אז לדעתו איז נישט מעגליך צו איבער חזרן גאנץ ש"ס אין דרייסיג טעג. האט ער אים געפרעגט פון די מעשה וואס ווערט געברענגט אז די שאגת אריה האט ביי די 70 יאר גענדיגט 1000 מאל ש"ס און אז מען מאכט די חשבון קומט אויס אז עס איז נישט מעגליך געווען צו ענדיגן ש"ס טויזנט מאל נאר אויב ער האט מסיים געווען מער ווי איינמאל א חודש האט אים די רב גענפערט אז ער גלייבט נישט די מעשה
שפעטער איז ער געווען ביי ר' חיים קנייעבסקי און ער האט אים געפרעגט אויב עס איז מעגליך צו ענדגין האט ער געזאגט אז ער האלט אז עס איז יא מעגליך צו ענדיגן
און זיינע גבאים האבן באשטעטיגט אז פיל מאל ענדיגט ער ש"ס אין ווייניגער ווי 30 טעג
עכ"פ זעהט מען אז די קאשויער רב האט נישט געגלייבט די גאנצע מעשה


איך האב געזוכט אין די ספר פון הרב פרידמאן און נישט געטראפן די מעשה (אפשר אין א פרישע מהדורה וואס איך האב נישט), אבער בכלל פארשטיי איך נישט די מעשה מיט קאשויער רב, ער האט אפגעפרעגט א גמרא? עס שטייט אין פסחים אויך אויף רב ששת כל תלתין יומי' מהדר אכולי' תלמודי'. על כל פנים מען זעהט אז עס איז דא אזא זאך, ובפשוט איז דאס שייך צו זאגן אויב מען מאכט א תמצית און מען חזר'ט דאס בקיצור, אבער בכלל אויף די מוחות קדושות פון די תנאים ואמוראים שאינו בערך השגתינו כלל איז בכלל נישט שייך אריינצורעדן.