קושיות והערות בשיעור היום - מסכת גיטין

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

קושיות והערות בשיעור היום - מסכת גיטין

תגובהדורך פרוביר אויך » דאנארשטאג מאי 24, 2018 9:16 am

לתועלת די חשובע לומדים ברענגן מיר די מאפע, בעסער צו פארשטײן די ערשטע משנה
צוגעלייגטע
gat.pdf
(73.14 KiB) דאונלאודעד 91 מאל
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » דאנארשטאג מאי 24, 2018 9:32 am

בדף ב׃ ברש״י ד״ה דאתיוהו בי תרי כתב. ואם יערער בעל הרי הם מצוײן לקײמו.
וקשה לי הרי רש״י כתב דשניהם נעשו שלוחין לגרשה.
ואם מעידין זאת היאך יכול הבעל לערער אח״כ
ואמאי צריכין עוד לקײם החתימות?
אז יענער קען קענסטו אויך

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג מאי 24, 2018 11:58 pm

הם השלוחים לגרש אבל לא עידי הגט, והבעל יכול לערער שנתן להם גט מזוייף.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג מאי 25, 2018 12:12 am

די גמ' ברענגט א מח' רבה לערנט די טעם פון בפני נכתב ובפני נחתם איז צוליב אין בקיאין לשמה, און רבא לערנט אלס שמא יערער הבעל ולא ימצאו עדים לקיימו.

די גמ' ג. פרעגט אויף רבא ליבעי תרי מידי דהוי אקיום שטרות דעלמא, די גמ' קשיא יעצט איז אפילו ווען די מאן איז נישט מערער, ערשט שפעטער פרעגט די גמ' אויף ווען די מאן איז מערער. איז וואס דארף מען בכלל עדי קיום א גט דארף דאך נישט קיין קיום ווען נישט די חשש לשמה אדער שמא יערער הבעל, ווי עס שטייט אין די משנה ביי גיטי א"י ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו (עיי"ש בתוס'). וואס פרעגט די גמ' ליבעי תרי מידי דהוי אקוים שטרות דעלמא

אוועטאר
מונאוויטש
שר האלף
תגובות: 1970
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 22, 2015 6:08 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך מונאוויטש » פרייטאג מאי 25, 2018 12:54 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:די גמ' ברענגט א מח' רבה לערנט די טעם פון בפני נכתב ובפני נחתם איז צוליב אין בקיאין לשמה, און רבא לערנט אלס שמא יערער הבעל ולא ימצאו עדים לקיימו.

די גמ' ג. פרעגט אויף רבא ליבעי תרי מידי דהוי אקיום שטרות דעלמא, די גמ' קשיא יעצט איז אפילו ווען די מאן איז נישט מערער, ערשט שפעטער פרעגט די גמ' אויף ווען די מאן איז מערער. איז וואס דארף מען בכלל עדי קיום א גט דארף דאך נישט קיין קיום ווען נישט די חשש לשמה אדער שמא יערער הבעל, ווי עס שטייט אין די משנה ביי גיטי א"י ואם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו (עיי"ש בתוס'). וואס פרעגט די גמ' ליבעי תרי מידי דהוי אקוים שטרות דעלמא

נאר לויט רבה איז געווען א הו"א אז די חשש פון שאין בקיאין לשמה איז א פראבלעם פאר זיך, אפילו אן דעם ערעור הבעל. אבער לפי רבא איז די חשש אלץ געווען אז דער בעל וועט קומען און מערער זיין די גט. כן כתוב רש"י בהדיא בדף ב:
[רבא אמר] לפי שאין עדים מצויין לקיימו. אין שיירות מצויות משם לכאן שאם יבא הבעל ויערער לומר לא כתבתיו שיהו עדים מצויין להכיר חתימת העדים והאמינוהו לשליח ולקמן פריך בין לרבא בין לרבה ליבעי תרי:
"ווען דו דאווענסט דארפסטו קודם וויסן צו וועמען דו רעדסט. פירוש המילות איז שוין לומדות." — הגה"צ רבי מרדכי דוד קאהן זצ"ל

מפתח

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג מאי 25, 2018 1:02 am

נו דאס פרעג איך דאך אין די גמ' קשיא זעהט מען אז עס אז יא דא א דין קיום שטרות אן די חשש שיבא הבעל לערער.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג מאי 27, 2018 10:47 am

עיין פנ"י ומהר"ם שיף שהוקשו כזה עיי"ש מה שמתרצין.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 10:19 pm

פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.

מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25613
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 10:52 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.

מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.

הערה יפה

וזה ג"כ לגבי אבא ואביך אם באו עליה, מלבד האיסור העריות חייבת מדין אשת איש, ואם באו עליה בשוגג חייבים ב' חטאות לכאורה

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג אוקטובער 16, 2018 11:03 pm

מתחילה איז מיר עס נתעורר געווארן טאקע ביי אבא ואביך, כ'האב מיר נאר נישט אריינלאזן אין אין איסור חל על איסור.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25613
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:44 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:פה. מתני' הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא ולאביך וכו' ובגמ'.

מבואר בהסוגיא שעיקר כריתות גט אינו להתיר איסור אשת איש שבה, אלא שע"י כריתות הגט יתפוס בה קידושין, וא"כ במי שממילא אינו תופס קידושין בה לא הוה שיור, וכן נראה מאיבעית רבא חוץ מקטן מהו, דעל הצד שאינו בר קידושין לא הוה שיור אף דכריתות הגט שייך בו לענין איסור אשת איש, דאשה גדולה הבא על קטן יותר מט' שנים נהרגת. מ"מ מאחר דאינו בר אישות לא הוה שיור. וזה חידוש אצלי בהבנת ענין של כריתות.

ואחרי שלמדנו את הדין נמצינו למדין ששיור בכריתות הוא שע"י הגט תהא מותרת להינשא לכל אדם שהרי כתיב ויצאה מביתו והיתה לאיש אחר, ואם לא תוכל לקיים את ה'והיתה לאיש אחר' לא מיקרי 'ויצאה מביתו' ולפיכך באב ואביך או קטן, כיון שבלא"ה לא יכלה לקיים את ה'והיתה' נמצא שבגט לא שייר דבר.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 8:36 pm

אה זייער שיין

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25613
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 9:41 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:אה זייער שיין

יישר כח לחידוש האשכול

יה"ר שלקראת התחלת מסכת קידושין בשבוע הבעל"ט יגדיל תורה ויאדיר וקול התורה ישמע בגבולינו ביתר שאת.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 9:42 pm

לפי זה קען מען זאגן אז דאס וואס די גמ' ברענגט א ראיה פון קטנה מתגרשת בקדושי אביה אמאי הא בעינן ויצאה והיתה. איז פשט די קטנה קען זיך דאך נישט מקדש זיין צו קיינעם אויב אזוי פעלט אין כריתות.
און לויט דעם שטומט זייער שיין די לשון רש"י דארט, והא בעינן ויצאה והיתה דלא מיגרשה אא"כ ראוה לקדש את עצמה לאיש אחר. (מקודם למדדתי פירש הגמ' שמי שאינה בת הויה אינה בת גירושין

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25613
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 9:48 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:לפי זה קען מען זאגן אז דאס וואס די גמ' ברענגט א ראיה פון קטנה מתגרשת בקדושי אביה אמאי הא בעינן ויצאה והיתה. איז פשט די קטנה קען זיך דאך נישט מקדש זיין צו קיינעם אויב אזוי פעלט אין כריתות.
און לויט דעם שטומט זייער שיין די לשון רש"י דארט, והא בעינן ויצאה והיתה דלא מיגרשה אא"כ ראוה לקדש את עצמה לאיש אחר. (מקודם למדדתי פירש הגמ' שמי שאינה בת הויה אינה בת גירושין

אמת ונכון

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:01 pm

אבל לפי זה אשה שנתקדשה ונשטטית לא תהני בה גט מדאורייתא דהא אינה יכולה להתקדש שנית. והא מן התורה שוטה נתגרשת מידי דהוה אשה בע"כ.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:16 pm

באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.

אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.

ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.

אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:44 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:אבל לפי זה אשה שנתקדשה ונשטטית לא תהני בה גט מדאורייתא דהא אינה יכולה להתקדש שנית. והא מן התורה שוטה נתגרשת מידי דהוה אשה בע"כ.


במחשבה שניה לא קשה דאפילו שוטה היא בת קידושין אלא שאין לה דעת להסכים, ואם היתה משותקת ואין לה יכולת להביע דעתה לא יעלה על הדעת שאינה בת קידושין.

Haklal
שר האלף
תגובות: 1025
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 12:19 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.

אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.

ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.

אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.


פארוואס זאגסטו ווערטער פין קנין חלוקים, דעס אז ער האט איין קנין אין די פרוי אין האט זכותים/רעכטן אויף געוויסע זאכן אזוי ווי שלא כדרכה איז יעצט ווען ער זאגט חוץ משלא כדרכה קען עס הייסן א שיור

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 8:40 am

בעל הרי אינו יכול לגרש חוץ שלא תשתה יין(הוא יכול להתנות זה בתנאי על מנת אבל לא בשיור חוץ) וכל השיורים כאן זה רק משום שהיה לו זכות באשתו בדברים אלו והוא משיירם אצלו. ויכול לשייר הקנין שיש לו בה לענין תרומה, לענין ירושה וכו'

וכפי שאני מבין את זה, בעל יש לו קנין וזכות באשתו שרק הוא יכול לבא עליה ואסורה לכולא עלמא, וכשהוא מגרשה הרי הוא מוותר על זכות זה והיא מותרת לכל. אז מאחר שוויתר על זכות זה איך הוא יכול לצמצמה רק בנשואין או רק כדרכה, הרי אין כאן זכותים נפרדים כמו תרומה, נדרים, ירושה, שיכול לוותר על חד ולשייר אידך. יש כאן רק זכות אחד שרק הוא יכול לבא על אשתו. והרי גירשה והתירה לענין זה איך הוא יכול לצמצמה באיזה דרך מותרת. וכי יכול גם לשייר שהוא מגרשה לענין תרומה רק עד שני כזיתים ויותר מזה אסורה?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25613
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 11:07 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:בעל הרי אינו יכול לגרש חוץ שלא תשתה יין(הוא יכול להתנות זה בתנאי על מנת אבל לא בשיור חוץ) וכל השיורים כאן זה רק משום שהיה לו זכות באשתו בדברים אלו והוא משיירם אצלו. ויכול לשייר הקנין שיש לו בה לענין תרומה, לענין ירושה וכו'

וכפי שאני מבין את זה, בעל יש לו קנין וזכות באשתו שרק הוא יכול לבא עליה ואסורה לכולא עלמא, וכשהוא מגרשה הרי הוא מוותר על זכות זה והיא מותרת לכל. אז מאחר שוויתר על זכות זה איך הוא יכול לצמצמה רק בנשואין או רק כדרכה, הרי אין כאן זכותים נפרדים כמו תרומה, נדרים, ירושה, שיכול לוותר על חד ולשייר אידך. יש כאן רק זכות אחד שרק הוא יכול לבא על אשתו. והרי גירשה והתירה לענין זה איך הוא יכול לצמצמה באיזה דרך מותרת. וכי יכול גם לשייר שהוא מגרשה לענין תרומה רק עד שני כזיתים ויותר מזה אסורה?

אולי זו גופה האיבעא, אם כדרכה ושלא כדרכה הם שני זכותים נפרדים שיש לבעל באשתו, וממילא יכול לשייר חד גביה כמו תרומה והפרת נדרים, או כיון דכתיב משכבי אשה בחד קרא מיקרי ששני המשכבות אחד הוא וממילא אין לו הכח לשייר חציה

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1784
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 12:07 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:באיבעית הגמ' שם חוץ מזוניך, תרומתיך, ירשתיך, אני קצת נבוך. דבשלמא ירושה ונדרים, בעל יש לו קנין באשתו שכולל כל הני, והוא משייר קצת מן הקנין אצלו, ואפילו תרומה היא אוכלת משום שהיא קנין כספו והוא משייר קנין זה אצלו.

אבל חוץ מזוניך ושלא כדרכה, מה שייר אצלו, הא גירשה לכל שיכולים לבא עליה דרך נשואין ומה שייר אצלו לאסור דרך זנות ושלא כדרכה? וכי בנשואין שלו היה קנינים חלוקים בה לענין כדרכה ושלא כדרכה? שיכול לשייר את זה אצלו? ויותר מזה הוא עצמו בנשיואיו לא היה לו זכות ביאת זנות דהא בעל באשתו לעולם זה ביאת נשואין ומה שייר אצלו.

ובשלמא לענין שיור זנות אפשר לומר שהוא לא גירשה כלל לענין שום דבר אלא לענין שיכולה להתקדש לאיש אחר ואז ממילא נתרוקן כל האישות שלו כדלעיל.

אבל לענין שלא כדרכה לא זכיתי להבין איזה קנין שייר אצלו.

כשאמרה תורה כריתות דבר הכורת בינו לבינה, הרי כל ששייר שום דבר שאסורה לעשות מפני איש זה הרי שייר בגט, דהרי לא גירשה לדבר זה.
אמנם כשאמרו בגמרא בנישואין הרי לא שייר משמע שיש צד לומר שאם בנישואין כרתה לגמרי אין זה שיור בגט.
ועל זה שאלו בגמרא האם גם שייר שלא כדרכה הוי שיור בגט.
וזה תלוי בטעם הדבר שאם לא שייר בנישואין אינו שיור, דאם הכונה שכיון שהתיר לה להנשא לכל אדם קרינן בה כריתות, דכשאמרה תורה כריתות היינו מצד נישואין שבה אם כן שלא כדרכה הוי שיור. אבל יתכן שאין זו הכונה דבפשטות הרי אמרה תורה כריתות וכלשון רש״י ״הכורת בינו לבינה - והרי אגידא בה ליאסר על אותו האיש״. ואם כן גם כאן הרי אגידא ביה ליאסר בזנות. אלא על כרחך שאף אחר שאמרה תורה כריתות אפשר לומר שהכונה רק על נישואין.
אמנם לא נתברר איך לחלק בין אגידא ביה לענין נישואין לאגידא ביה לענין אותו האיש, ולכן שואלת הגמרא מהו הגדר של אגידא ביה שניתן לומר שעל זה אמרה תורה כריתות.
לעצט פאראכטן דורך איינס אום דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 3:59 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1784
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 12:31 pm

אחר העיון נראה שכיון דכתיב ״וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״ מבואר שצריכה להיות כרותה בדבר זה שתוכל להיות לאיש אחר (וכמבואר שהכונה לכל איש ללא יוצא מן הכלל) ולכן יש סברא לומר שאם יכולה להיות עם כל איש בישראל אף על גב דאגידא ביה שאינה יכולה לזנות לא אכפת לן, שלא אמרה תורה כריתות אלא בענין והיתה לאיש אחר, וזו אף על גב שאינה יכולה לזנות הרי יכולה להיות (היינו להנשא) לאיש אחר בלי להיות אגוד בראשון.

ולפי זה שאלו חוץ משלא כדרכה מהו.
דכיון שיכולה להיות עם כל איש כדרכה קרינן ביה כריתות והיתה לאיש אחר, או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה ודרשו שכאן הוסיף הכתוב שיש באשה שני משכבות כדרכה ושלא כדרכה אם כן והיתה לאיש אחר היינו בשניהם (וזה לא כפירוש רש״י שהכונה שהשוום הכתוב)

וכל מה שהבאת בענין הזכותים איני יודע מנא לך הא, אי מסברא או מקרא.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 10:26 pm

איינס האט געשריבן:אחר העיון נראה שכיון דכתיב ״וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״ מבואר שצריכה להיות כרותה בדבר זה שתוכל להיות לאיש אחר (וכמבואר שהכונה לכל איש ללא יוצא מן הכלל) ולכן יש סברא לומר שאם יכולה להיות עם כל איש בישראל אף על גב דאגידא ביה שאינה יכולה לזנות לא אכפת לן, שלא אמרה תורה כריתות אלא בענין והיתה לאיש אחר, וזו אף על גב שאינה יכולה לזנות הרי יכולה להיות (היינו להנשא) לאיש אחר בלי להיות אגוד בראשון.

ולפי זה שאלו חוץ משלא כדרכה מהו.
דכיון שיכולה להיות עם כל איש כדרכה קרינן ביה כריתות והיתה לאיש אחר, או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה ודרשו שכאן הוסיף הכתוב שיש באשה שני משכבות כדרכה ושלא כדרכה אם כן והיתה לאיש אחר היינו בשניהם (וזה לא כפירוש רש״י שהכונה שהשוום הכתוב)

וכל מה שהבאת בענין הזכותים איני יודע מנא לך הא, אי מסברא או מקרא.


אפשר לא הסברתי את עצמי כראו אבל אתה לא מתיחס למה שאני מסתפק, אני מסכים לכל מה שכתבת ועיקרי הדברים כבר נאמרו לעיל ע"י הרב מילער מהפסוק ויצאה והיתה וכן ראיתי את זה ברעק"א על רש"י ד"ה אלא לאו בזנות.

מה שאיני מבין הוא מצד הבעל איך יכול להתיר ביאתה לכל ולצמצמה באיזה דרך מותרת, וכמו שהבאתי דוגמא לזה מתרומה עיין בדברי לעיל.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 10:43 pm

מיללער האט געשריבן:אולי זו גופה האיבעא, אם כדרכה ושלא כדרכה הם שני זכותים נפרדים שיש לבעל באשתו, וממילא יכול לשייר חד גביה כמו תרומה והפרת נדרים, או כיון דכתיב משכבי אשה בחד קרא מיקרי ששני המשכבות אחד הוא וממילא אין לו הכח לשייר חציה


לא נראה לי. זה לא נכנס בלשון הגמרא, ושונה מכל שאר האיבעית, דבכולם בעי אם הם נכללים באישות וא"כ הוה שיור הפוסל בגט או לא כלול באישות והיא שיור שאינו פוסל בגט.
ולפי הצעתו דמר פשיטא ליה להגמ' דאם שיירה הוה שיור הפוסל אלא שמסתפק אם בכלל יכול לשיירה מאחר דהתירה בכדרכה.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט